בצל האירוע הקשה במג'דל שמס אתמול, ועל רקע החשש מהסלמה כבדה שתביא למלחמה כוללת, הערב (ראשון) מדווחת העיתונאית קרן מרציאנו בחדשות 12, כי בראשית ימי המלחמה חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, בידי ישראל היה כבר סגור, אלא שברגע האחרון החליטו להימנע מכך.
לפי הדיווח, בתקיפת המנע שישראל תכננה לקיים בלבנון ב-11 באוקטובר – ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה בדרום – אחת המטרות המרכזיות של התקיפה הייתה חיסול נסראללה.
כאמור, מתקפת המנע לא יצאה בסוף אל הפועל בעקבות לחץ אמריקני ומחשש להסלמה, וכך גם החיסול המדובר שהיה מן הסתם מביא לימי לחימה ארוכים.
בכירים ישראלים אמרו הערב כי במערכת הביטחון נערכים לאפשרות של מספר ימי קרב. במקביל, הערב, עם שובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מארה"ב, מכונס הקבינט המדיני-ביטחוני בקריה בתל אביב.
הטעות הכי גדולה שלנו זה ההתחשבות ברשע האמריקאי
כמו ה'טים' האמריקאי, אוי וי אוי…מה יקרה אם נכנס לרפיח/פילדלפי…כמה הרוגים היינו חוסכים אם היינו מחסלים את נסראללה כבר אז?
גם אם נסראללה יעמוד חשוף על הר ויצעק "אני כאן תירו" לא יחסלו אותו. ביבי משקשק, ביבי מפחד לחסל אותו. היו מליוני הזדמנויות כבר ופשוט לא רוצים לחסל אותו. מה האינטרס? תחשבו לבד.
תפתחו את ספר דניאל – כתוב במפורש לפני שאומה נמסרת לידי ישראל, השר שלה בשמים נמסר לידי מיכאל (השר שלנו). כל עוד שהשר של לבנון שומר על נסראללה אין לנו סיכוי לפגוע בו (אגב לא הגיוני למה לבנון עוזר לחיזבאללה אבל זה מה שהשר החליט כנראה). צריכים קודם להתפלל שהקב"ה יחליט לתת את השר לידי מיכאל ורק אחר כך אפשר לפגוע בו.
ראיתם לקח 8 נסיונות לחסל את מוחמד דף, נו צריכים להתפלל יותר טוב!
אך יתכן שהקב"ה רוצה ככה גם עם התפילות… אז במקום לקטר נזכור שיש בעל הבית לעולם!
חסל כבר
אם חברים כמו האמריקאים מי צריך אויבים?