הממשלה אישרה הערב (שני) במשאל טלפוני להכריז על מצב מיוחד בכל שטח ישראל, מצב מיוחד בעורף הוא מצב חוקי בישראל, המוכרז בעת שאוכלוסייה אזרחית בעורף מצויה תחת מתקפה ממושכת, על מנת להקנות לשלטונות סמכויות שונות שיאפשרו לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומם של האזרחים.
עם זאת, הכרזת המצב המיוחד לא משפיעה על האזרחים שעליהם חלים רק הנחיות פיקוד העורף שנותרו גם הערב ללא שינוי.
החוק קובע שהממשלה מוסמכת להכריז על מצב מיוחד בעורף כאשר היא משוכנעת כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית. ההכרזה יכולה להתייחס למדינה כולה או לשטח מסוים. גם לשר הביטחון סמכות להכריז על מצב מיוחד בעורף, כאשר הממשלה טרם עשתה זאת. על הכרזת השר או הממשלה על מצב מיוחד בעורף יש לדווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
הסמכויות של שר הביטחון והממשלה מתוחמות בזמן: הכרזה של שר הביטחון תקפה ל-48 שעות, אלא אם הממשלה מאשרת את ההכרזה ומאריכה אותה. הכרזה של הממשלה תקפה ל- 5 ימים, אלא אם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מאשרת את ההכרזה ואת הארכתה.
ב"שעת התקפה" וב"מצב מיוחד בעורף" ראש הג"א (מפקד פקע"ר) ומפקדי המחוזות אחראים לארגן ולנהל את ההתגוננות האזרחית במרחבם. בנוסף, מוענקות לבעלי תפקידים שונים סמכויות למתן הוראות לאוכלוסייה. כך, למשל, מפקד פיקוד העורף מוסמך לתת כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש, כגון: הגבלת לימודים במוסדות חינוך או איסור יציאה לעבודה ב"שעת התקפה" רשאי חבר הג"א לתת לאדם הנמצא בשטח המותקף כל הוראה סבירה הדרושה לשמירתם או להצלתם של חיי אדם באותו שטח.
ב"שעת התקפה" וב"מצב מיוחד בעורף" רשאים גורמי הצבא לקבוע את מדיניות ההתגוננות )הנחיות לכל האוכלוסייה שתכליתן שמירה או הצלה של חיי אדם או של רכוש.
