היועצת המשפטית לממשלה מסרה היום את תגובתה לעתירות בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה.
בתגובה הובהר כי החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי.
בסיכום דבריה כותבת היועמש"ית שאמורה לייצג את עמדת הממשלה בבג"ץ כי "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא, כי בנסיבות העניין ולאור כל אשר פורט לעיל, דין העתירות להתקבל במובן זה שהחלטה 2129 תבוטל, ושאלת הליך המינוי תשוב לשולחן הממשלה, לבחון את החלופות לעומקן ולגבש הליך מינוי קבוע, שיכלול בחינה של כישורי המועמד והתאמתו לתפקיד, ושיהלום את המשרה ואת תכליות חוק שירות המדינה מינויים".
בנוסף היועמ"שית מבקשת מבית המשפט להוציא צו ביניים נגד הממשלה על מנת שלא תוכל למנות נציב בניגוד לדעתה של גלי בהרב מיארה. בתגובהת לבג"ץ נכתב כי "מבוקש, בשים לב למועד תום הארכת כהונתו של הנציב המכהן, ליתן צו ביניים, או להותיר על כנה את קביעת בית המשפט הנכבד מיום 9.9.24, על מנת לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בעתירה. משמדובר במינוי מרכזי ומהותי לשירות הציבורי בישראל, תפקיד נרחב ומורכב שהשלכותיו על עובדי המדינה ועל הציבור משמעותיות, נבקש כי יישמר המצב הקיים ולא יחל יישומו של הליך המינוי, בטרם הכריע בית המשפט הנכבד בחוקיותו".
בנימוק לעמדתה הקיצונית כותבת היועמ"שית באמצעות סגניה כי "עסקינן במינויו של הממונה על כל עובדי השירות הציבורי, אשר מחזיק בידיו את הסמכויות לשמור על אופיו של השירות הציבורי כממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, דבר המהווה ערובה חשובה לשמירת רכיבים יסודיים באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, בהם שלטון החוק והמנהל התקין. בהתאם להחלטת הממשלה, ראש הממשלה יוכל לבחור, והממשלה תוכל למנות, לתפקיד החשוב והרגיש של נציב שירות המדינה, מועמד בלא כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, בלא בדיקה מקצועית בלתי תלויה של כל אלה, וכן בלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת בנושא משרה מתאים לטובת הציבור".
