ג'ימי קרטר, נשיא ארה"ב שתיווך בין ישראל למצרים – הלך לעולמו

הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר, שכיהן כנשיאה ה-39 של ארצות הברית, הלך לעולמו בגיל 100. קרטר, שנולד ב-1924 בעיירה הקטנה פליינס שבג'ורג'יה, היה איש צי בצעירותו וכיהן כמושל ג'ורג'יה לפני שנבחר לנשיאות ב-1976.

קרטר נכנס לתפקידו כנשיא בתקופה מורכבת במזרח התיכון, כשהוא מחויב להשגת הסדר שלום כולל באזור. בתחילת כהונתו ניסה לקדם את רעיון ועידת ז'נבה, אך מאמץ זה לא צלח. המפנה הדרמטי התרחש כאשר נשיא מצרים אנואר סאדאת ביקר בירושלים בנובמבר 1977, צעד שטלטל את העולם הערבי.

כשהמשא ומתן בין ישראל למצרים נקלע למבוי סתום, החליט קרטר לנקוט במהלך נועז. בספטמבר 1978 הוא זימן את בגין וסאדאת לפסגה בקמפ דייוויד. במשך 13 ימים אינטנסיביים, לקח קרטר חלק פעיל ומרכזי במשא ומתן, נפגש אישית עם המנהיגים והפעיל לחץ על שני הצדדים. התוצאה הייתה שני הסכמי מסגרת: האחד עסק בשלום בין ישראל למצרים והשני בסוגיה הפלסטינית.

כשהמשא ומתן על הסכם השלום הסופי נקלע שוב לקשיים, ביצע קרטר מהלך דרמטי נוסף במרץ 1979. הוא טס בעצמו לקהיר ולירושלים כדי להציל את ההסכם. בלילה האחרון של ביקורו בישראל, כשנראה היה שהשליחות נכשלה, הושגו הסכמות ברגע האחרון. ב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום ההיסטורי על מדשאות הבית הלבן.

עם זאת, מעורבותו האינטנסיבית של קרטר והלחץ שהפעיל על ישראל, במיוחד בנושא הפלסטיני, הותירו משקעים. בבחירות 1980 בארה"ב, התמיכה היהודית בו הייתה הנמוכה ביותר שזכה לה מועמד דמוקרטי מאז שנות העשרים. למרות זאת, היסטוריונים רבים מסכימים שללא מעורבותו האישית של קרטר, הסכם השלום בין ישראל למצרים לא היה מושג.

למרות הישג דיפלומטי זה, יחסיו עם ישראל היו מורכבים – הוא נתפס בעיני רבים בישראל ובקהילה היהודית האמריקאית כביקורתי מדי כלפי ישראל, במיוחד בשל דגש ששם על הסוגיה הפלסטינית.

לאחר פרישתו מהנשיאות הקים את מרכז קרטר באטלנטה, שפעל ליישוב סכסוכים ולקידום זכויות אדם ברחבי העולם. קרטר המשיך לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לעתים תוך מתיחת ביקורת חריפה על מדיניות ישראל. ב-2002 זכה בפרס נובל לשלום על פעילותו הבינלאומית לקידום שלום וזכויות אדם.

בשנותיו האחרונות התמודד עם בעיות בריאות, כולל סרטן ממנו החלים ב-2015. הוא היה הנשיא האמריקאי שהאריך ימים יותר מכל קודמיו, והראשון שחצה את גיל 100.