שרנסקי על מעצר הנגד: "מחזק את ההרגשה שיש מה להסתיר"

אסיר ציון, נתן שרנסקי, שריצה מאסר של תשע שנים בכלא הסובייטי ערב עלייתו לישראל בזמן שלטון ברית המועצות ברוסיה, מתייחס הערב לראשונה לסוגיית מעצרו של הנגד ארי רוזנפלד וטוען כי יש לבחון מחדש את חשיבות מעצרו ומעלה טיעונים כנגד ההחלטה.

"עברו כבר 38 שנים מאז שהשתחררתי מהכלא הסובייטי ועליתי ארצה, ואני עדיין מקבל פניות מאנשים שונים המבקשים ממני לעזור לאסירים ספציפיים בישראל בטענה שהם "אסירי ציון", מספר שרנסקי בפוסט שפרסם הערב (שלישי) בפייסבוק. "הפניות מגיעות משני קצוות המפה הפוליטית ומתמקדות באסירים מאסירים שונים, החל מאנשי המחתרת היהודית וכלה באנשי אש"ף הנתונים במעצר מנהלי. בכל המקרים, הפונים משוכנעים שמאסרם של אותם אסירים מנוגד לעקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינה דמוקרטית, ומצפים ממני, בתור מי שנלחם למען זכויות האדם בכלל וזכויות היהודים בפרט בבריה"מ הדיקטטורית, להסכים איתם ולמחות לצידם".

שרנסקי משתף כי "ההקבלות בין הדיקטטורה הסובייטית לדמוקרטיה הישראלית תמיד קוממו אותי. אני חוזר ומסביר לכל הפונים שלא יכולה להיות שום השוואה בין דיקטטורה אבסולוטית, לבין מדינה שאפילו בזמן של מלחמה קשה על זכותה להתקיים, עושה מאמצים אדירים לשמור על עקרונותיה הדמוקרטיים. אי אפשר להשוות בין אסירים במשטר דיקטטורי לאסירים בישראל והרעיון שהם "אסירי ציון" מודרניים מעוות בעיני מכל וכל".

"זו היתה תגובתי גם כשפנו אלי בבקשה להביע הזדהות עם הנגד ארי רוזנפלד. עם זאת, גם הדמוקרטיה הכי מפותחת חייבת מידי פעם לבדוק את עצמה ולוודא שהכלים שלה עובדים כשורה. לעניות דעתי, המקרה של ארי רוזנפלד אכן דורש בדיקה כזו", אומר שרנסקי.

אסיר ציון לשעבר מותח ביקורת על החלט שופט העליון שטיין להותיר את רוזנפלד במעצר עד לתום ההליכים וכותב: "החלטתו של שופט ביהמ"ש העליון אלכס שטיין להחזיק את הנאשם במאסר עד תום ההליכים (בניגוד לדעתם של שלושה שופטים מביהמ"ש המחוזי), הפתיעה אותי מאד. משמעות ההחלטה היא שארי רוזנפלד ישב בכלא למשך חודשים רבים, ואולי אף שנים, עוד לפני הרשעתו. לפי הבנתי, הדבר יכול להיות מוצדק במקרים מסוימים כאשר יש חשש שהנאשם מסוכן לחברה או עלול לברוח או לשבש תהליכי משפט. השופט שטיין בעצמו שלל אפשרויות אלו, וביסס את החלטתו על כך שלארי רוזנפלד יש גישה למידע סודי והוא עלול להחליט להעבירו הלאה. כידוע לי למדינת ישראל יש אמצעים רבים ומגוונים למנוע הדלפת מידע, במיוחד כשהנאשם נמצא במעצר בית, ולפיכך איני מבין מדוע נכון לשלול את חרותו של אדם לפני הרשעתו בנימוק זה", כותב שרנסקי.

שרנסקי מוסיף וטוען כי "בנוסף להיבט הפרטי של אי צדק שנעשה לארי רוזנפלד, ישנו היבט נוסף שמטריד אותי בסיפור – ההיבט הציבורי. השנה שקדמה ל-7 באוקטובר התאפיינה בחוסר אמון הדדי. המדינה נחלקה לשניים. חלק אחד האשים את האחר בגניבת המדינה הדמוקרטית והשני בגניבת המדינה היהודית. תחושת חוסר האמון לא נעלמה אחרי ה-7 באוקטובר. רבים מאמינים כי האסון והכשלון הגדול של אותו יום נבע בין השאר מחוסר שיתוף פעולה בין הצבא, המודיעין והממשלה, וכשלים בהעברת מידע בין מערכות אלו. העיכוב בהקמת ועדת חקירה ממלכתית מעמיק את תחושת חוסר האמון והחשדנות של הציבור כלפי ההנהגה הצבאית והמדינית, ואת החשש הלגיטימי שמסתירים מאתנו עובדות חשובות".

"באווירה כזו, המקרה של ארי רוזנפלד, שנאשם בהעברת מידע סודי לא לאויב, אלא לראש ממשלת ישראל, מטריד במיוחד. הדרישה להחזיק אותו במעצר עד תום ההליכים מזינה את תחושת חוסר האמון הכללית, ומחזקת את ההרגשה שיש למערכות הגדולות מה להסתיר מהציבור וזו מזו".

"לאור כל זאת, אין שום צורך לעשות הקבלות קיצוניות בין הדיקטטורה הסובייטית לדמוקרטיה הישראלית כדי לבקש ממערכת המשפט לבדוק שוב את השיקולים שהביאו להחלטה להחזיק את הנגד ארי רוזנפלד במעצר עד תום ההליכים", מסיים שרנסקי את קריאתו לבחון שוב את מעצרו של רוזנפלד.

נזכיר כי בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע דיון בנוגע לעתירה שהגישו עורכי דינו של רוזנפלד בטענה לשינוי נסיבות לאחר החלטת שטיין. הדיון צפוי להתקיים בשבוע הבא. השופט שסירב לקבל את עמדת הפרקליטות שהתנגדה לעצם קיום הדיון הציב מגבלה בפני עורכי דינו של הנגד וכתב כי ייתן להם שעה בלבד לשטוח את טענותיהם.