שבועיים לכניסת טראמפ לבית הלבן; איך יראה הגיהינום בעזה?

יותר ממאה הבטחות פיזר הנשיא הנבחר דונלד טראמפ במהלך קמפיין הבחירות שהוביל בשנה האחרונה. אולם את ההבטחה אולי הקשה ביותר ליישום הנפיק דווקא אחרי ניצחונו הסוחף בבחירות: "אם החטופים לא ישוחררו לפני 20 בינואר 2025, התאריך שבו אני לתפקידי כנשיא ארצות הברית", הצהיר טראמפ, "יהיו לכך השלכות מהגיהינום במזרח התיכון, ועל מי שאחראים לזוועות הללו נגד האנושות. האחראים ייפגעו יותר מכל מי שנפגע אי פעם בהיסטוריה של ארצות הברית. שחררו את החטופים עכשיו!"

בעוד פחות משבועיים ייכנס דונלד טראמפ בפעם השנייה בשערי הבית הלבן, הפרשן עמית סגל פרסם היום טור בעיתון הוול סטריט ג'ורנל, בטורו העלה את השאלה כיצד ממטירים אש על רצועת עזה. "לא מזמן ביקרתי בג'באליה", סיפר סגל, "פעם המקום הצפוף ביותר במזרח התיכון וכעת גל חורבות מאופק לאופק שכמותו נראה, אולי, בדרזדן. רק להקות כלבים מורעבות נותרו במקום שפעם היה גאוות חמאס. אבל הלקח לא נלמד, והאוכלוסייה לא מורדת בשלטון שהביא עליה את הקטסטרופה. עד עתה הופלו על עזה מאה אלף טון חומר נפץ, שווה לארבע פצצות אטום. מה יעזרו עוד מאה אלף טון, הפעם של ארצות הברית? מה יעזור לו להפוך עוד רבבות לפליטים, עבור עם שמנציח את הפליטות כבר 76 שנה, עוד מאז מלחמת השחרור", תהה הפרשן.

סגל טוען כי מול ארגון טרור שמבחינתו מוות של אזרחים הוא הישג ולא בעיה, יש להתמודד בצורה שונה מאשר מול מדינות דמוקרטיות. "מי שממקם את מפקדותיו בבתי חולים, בתי ספר וגני ילדים עושה זאת לא רק כדי להתגונן מפגיעה אפשרית, אלא כדי לנצל את ההרג הבלתי נמנע של בלתי מעורבים לצורכי תעמולה. יותר הרג – יותר אמפתיה בעולם. מי ששודד את הסיוע ההומניטרי מאזרחיו שלו ואז מוכר עוף וביצים במחירים גבוהים עוד יותר מאשר בצ'לסי מרקט, לאוכלוסייה עם 97 אחוזי אבטלה, לא דואג להם אלא לעצמו", כתב.

לראייתו של סגל בפני טראמפ ניצבות שתי אפשרויות לטיפול בחמאס. הראשונה והדחופה ביותר, היא עצירת הסיוע ההומניטרי במתכונתו הנוכחית שרובו נופל לידי חמאס ומסייע לו לממן את המשך פעילותו. בכך יביא קץ לסיוע שהכריח ממשל ביידן את ישראל להזרים לארגון הטרור הרצחני המחזיק בחטופים. לטענתו, אם טראמפ יעביר את חלוקת הסיוע לידי חיילי צה"ל או לחילופין לידי חברה פרטית, חמאס יקרוס כלכלית בתוך שבועות בודדים.

אולם ישנה אפשרות נוספת, והיא מתן היתר לישראל להתיישב בעזה. לטענת סגל: "אין דבר כואב יותר במזרח התיכון מאשר אובדן שטח. בערבית קוראים לזה "צומוד", היצמדות לקרקע. שטח הוא המטבע היקר והיציב ביותר באזור. כאשר מלחמה שנועדה לכבוש את ישראל מסתיימת כאשר ישראל לוקחת ממך שטח, המסקנה תהדהד בכל המזרח התיכון".

עמית סגל טוען כי "אין שום קדושה בגבולותיה של עזה, שנקבעו עוד בזמן שהייתה טריטוריה מצרית". לדבריו: "לשינוי הגבולות יש הצדקה ביטחונית: נטילת כמה עשרות מייל מרובעים, כך שיחצצו בין צפון עזה ובין היישובים הישראליים שהותקפו ברצחנות ב-7 באוקטובר, תהיה גם הצעד המתחייב ביטחונית, גם הצעד הנכון מוסרית וגם הצעד המשתלם אסטרטגית".

האם טרמאפ שהיה הנשיא הראשון שהכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן, והיה נכון לשקול החלת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, יהיה הנשיא האמריקני שנותן אור ירוק לישראל להקים התנחלויות בעזה? ימים יגידו. בינתיים נראה כי ישראל לוקחת שטחים מאויביה לא רק בעזה, גם בלבנון נראה כי צה"ל לפחות צפוי להישאר בשטח לתקופה ממושכת וכך ההבנה גם בגבול סוריה.

"הנשיא ביידן אפשר בשתיקתו את השתלטות צה"ל על חלקים בדרום סוריה כדי להתייצב בגבולות בני-הגנה. כעת יש לטראמפ הזדמנות לעשות זאת בצפון עזה ולאותת שהטרור אינו משתלם. שינוי המפה יהיה צעד גדול לשלום במזרח התיכון", סיים סגל.