בית הנבחרים בארצות הברית אישר הצעת חוק להטלת סנקציות על בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) בהאג, בתגובה להוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. עם זאת, החוק עדיין דורש את אישור הסנאט, שם צפויה לו התנגדות משמעותית יותר.
ההצעה זכתה לתמיכת 243 חברי קונגרס, בעוד 155 התנגדו ונמנע אחד. כל המתנגדים היו חברי המפלגה הדמוקרטית, אם כי כ-30 מהם הצטרפו לרפובליקנים בתמיכה בהצעה.
החקיקה קוראת להטיל סנקציות על כל גורם ב-ICC או כל ישות שתומכת בניסיונות לחקור, לעצור או להעמיד לדין גורמים המוגנים בארצות הברית ובעלות בריתה. הסנקציות כוללות חסימת או שלילת אשרות, איסור על עסקאות נכסים בארצות הברית, וסנקציות נוספות.
החקיקה מדגישה כי ארצות הברית וישראל אינן חתומות על אמנת רומא שהקימה את ה-ICC, ולכן לבית הדין אין סמכות שיפוטית על פעולותיהן.
ההצעה, זקוקה כאמור לאישור הסנאט כדי להפוך לחוק, והסיכויים לכך נמוכים יותר בשל הצורך בגיוס תמיכת שבעה דמוקרטים לפחות, אתגר מורכב במיוחד נוכח עמדתה הניטרלית של ממשל ביידן, שהעדיף עד כה להימנע מפעולות שעלולות לערער את הלגיטימיות של ה-ICC, גוף שארצות הברית תומכת בפעולותיו נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
מנהיג הרוב בסנאט, ג'ון ת'ון, הבטיח לקדם את החוק בסנאט, אך מתנגדי ההצעה מדגישים כי סנקציות דומות שנדונו בשנה שעברה לא הצליחו לעבור, בין היתר עקב היעדרותם של מחוקקים בעקבות אירועים כמו לוויית הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר והשריפות בלוס אנג'לס.
עוד שבוע ממשל טראמפ נכנס.