עמית מסתבך; הסתתר תחת שם אחר ולא דיווח על ניגוד עניינים

האם המועמד המוביל של הרשות השופטת לתפקיד נשיא בית המשפט העליון נגוע בניגוד עניינים חריף? מדוע בחר מ"מ נשיא העליון להסתתר מאחורי שם ישן ולא מוכר, והאם בחר במודע לא לדווח על מניעויות וניגודי עניינים?

השופט יצחק עמית היה צד מספר פעמים בהליכים משפטיים בשנים האחרונות תוך שהוא עושה שימוש בשמו הקודם יצחק גולדפריינד. ההליכים נגעו לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב. השופט עמית לא טרח לדווח על כך שהוא צד במשפט, ועורכי דינו לא היו מודעים לכך שהם מייצגים בפועל שופט בבית המשפט העליון.

על פי החשיפה של העיתונאי נטעאל בנדל בידיעות אחרונות הבוקר, מדובר בפרשה חמורה של ניגוד עניינים לכאורה, כאשר בזמן שהליכים בעניינו נידונים בבתי המשפט עמית לא חשף את מעורבותו בנושא. באחד המקרים אף הוגש כנגד השופט עמית כתב אישום בנושא אזרחי.

בנוסף, אחד השופטים שדן באחד התיקים בהם היה מעורב עמית לכאורה, היה מועמד לקידום בבית המשפט והגיע לדיון בוועדה לבחירת שופטים בה חבר יצחק עמית. אם בכל זאת לא די, הרי שיצחק עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו, ובתיק שעסק בעיריית תל אביב שמולה ניהל הליך משפטי בנוגע לדירה שבבעלותו.

התיקים שהתנהלו בבית המשפט, נוגעים לנכס שבבעלות משותפת לשופט העליון וממלא מקום הנשיא, יצחק עמית ואחיו חנוך דוב גולדפריינד. הדירה שבבעלותם נמצאת בבניין ברחוב אילת 18 בתל אביב על גבול יפו. עיריית תל אביב פנתה לבעלי הדירות שבבניין בשנת 2018 ודרשה לטפל בליקויי בטיחות במבנה שיש בו גם פוטנציאל לביצוע פינוי בינוי.

לאחר שהמפגעים לא טופלו הגישה העירייה בחלוף שנה כתב אישום כנגד בעלי הדירות בהם מ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית. מפנה מפתיע חל בכתב האישום הפלילי, כאשר בחודש מאי 2019, הודיעה העירייה כי היא חוזרת בה מכתב האישום רק בנוגע ליצחק גולדפריינד, הלא הוא ידידנו השופט יצחק עמית. כתב האישום המשיך להתנהל כנגד יתר הדיירים בהם אחיו של עמית חנוך דוב גולדפריינד.

לאחר זמן תוקנו המפגעים בבניין והעירייה נסוגה בה מכל כתב האישום, לדבריה "לפנים משורת הדין". על פי הפרסום, עמית ידע כי הוגש נגדו כתב אישום וחרף זאת ישב בשני תיקים בהם עיריית תל אביב הייתה צד בדיון.

יצחק עמית היה מעורב בשלושה הליכים משפטיים כתובע וכנתבע, אולם רק מול עיריית תל אביב הוא מופיע בשמו האמיתי יצחק עמית, בעוד בשאר ההליכים הוא מסתתר לכאורה תחת השם יצחק גולדפריינד. למעט אחד, רוב עורכי הדין שהיו מעורבים בתיקים שניהל לא היו מודעים לכך שהם מייצגים את השופט עמית כיוון שהכל התנהל מול אחיו חנוך.

ניגוד עניינים וחוסר דיווח

חוסר הדיווח על שמו של השופט עמית כצד בהליכים משפטיים מעלה סוגיה משמעותית: על פי חוק בתי המשפט, נשיא בית המשפט העליון אחראי לקבוע את מקום ניהול ההליך כאשר שופט הוא צד בו. הנוהל המקובל דורש משופט שהוא צד בהליך אזרחי לדווח לנשיא העליון, או לחלופין לנשיא בית המשפט בו הוא מכהן, שיעביר את המידע לנשיא העליון.

על פי הדיווח, בירור מול הנהלת בתי המשפט העלה כי השופט עמית לא דיווח על הליכיו האישיים מאז 2019. בנוסף, הוא לא רשם את עורכי דינו ברשימת המניעויות שלו, המיועדת למנוע ניגודי עניינים. מחדל זה יצר שרשרת של ניגודי עניינים פוטנציאליים. לדוגמה, בעתירה שהגיש עמית למחוזי בתל אביב בנושא פינוי-בינוי ברחוב אילת, דן השופט קובי ורדי. במקביל, עמית דן בערעור על פסק דין אחר של ורדי ודחה אותו. חשוב לציין כי דחיית או קבלת ערעורים נחשבות כמדד בקידומם של שופטים. ב-28 בפברואר 2024, הוועדה לבחירת שופטים, בה היה עמית חבר, הודיעה על מועמדותו של ורדי למינוי קבע במחוזי. לפי גורמים בוועדה, ורדי נבחר כ"מועמד השופטים" לאחר דיון פנימי בין שופטי העליון.

בהליך אחד, תחת השם גולדפריינד, יוצג עמית על ידי משרד "רייסמן-גור". למרות שעו"ד מורן גור נרשם כמייצג במסמכים ובמערכת נט המשפט, בפועל ייצג את עמית עו"ד מאיר דויטש. עו"ד גור הבהיר כי משרדו אמנם ייצג את השופט, אך הוא עצמו לא היה מעורב אישית. למרות זאת, עמית דן בשלושה תיקים שונים בהם הופיע עו"ד גור בעליון, בניגוד לחוק בתי המשפט האוסר על שופט לדון בתיקים בהם קיים ניגוד עניינים.

וכאן עולה השאלה מדוע לא דיווח כנדרש על מעורבותו בהליכים אלה, דבר שהוביל למצב של ניגוד עניינים.

חשוב לציין בסיום הדברים, כי השופט יצחק עמית הוא המועמד המוביל כעת לנשיאות בית המשפט העליון. הוא הבא בתור על פי שיטת הסיניוריטי הנהוגה בעליון. מ"מ ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין לא מרוצה כ"כ מהאפשרות שעמית ימונה, אולם בג"ץ בניגוד עניינים נוסף לכאורה, כופה עליו לקדם מינוי לעליון עד לתאריך ה-16 לחודש הנוכחי.

תגובת ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עמית באמצעות דוברת הרשות השופטת: "כפי שיפורט להלן השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט בסעיף 7 להלן). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.

וביתר פירוט:

1. השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת.

2. בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ"ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.

3. הפונה מציין בפנייתו מספר הליכים בעניין הנכס הנ"ל:
א. ת"א 40637-04-19 – לשופט עמית לא הייתה ידיעה על קיומו של ההליך. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, ביניהם השופט עמית ואחיו. במסגרת ההליך לא הוגש כתב הגנה מטעמו של השופט או מטעמו של אחיו ואף לא הוגשה התנגדות לתביעה, מהטעם שאחיו של השופט עמית חתם על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה באופן שייתר את התביעה כנגדם. ואכן, ההחלטה (צו פירוק השיתוף) שניתנה ביום 8.8.2023, ניתנה רק כנגד המתנגדים ולא כנגד השופט עמית ואחיו, כפי שעולה מפירוט באי כוח התובעים והנתבעים ברישא של צו פירוק השיתוף, וכפי שעולה גם מסעיף 11 להחלטה.
ב. רע"א 22505-10-23 – מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך המוזכר בס"ק (א) לעיל. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא היתהכל ידיעה על קיומו של ההליך וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
ג. עת"מ 54578-10-24 – מדובר בעתירה מינהלית שהגיש היזם ביחד עם בעלי הזכויות בנכס (49 תובעים במספר). כאמור לעיל, אחיו של השופט עמית חתם מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי השופט עמית, על ייפוי כוח כללי ליזם, אשר מכוחו היזם נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.

4. לעניין "ההסתרה" כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.

5. לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו"ד גור, לא נפגש עמו מעולם, לא שוחח עמו מעולם. ממילא, כאשר הנ"ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו"ד גור ייצג.

6. כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ"ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

7. באשר להליך הפלילי (פק"ח 16139-02-19) – המדובר בכתב אישום שהוגש בפברואר 2019 לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבירת קנס לפי חוק העזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001. ההליך ננקט נגד 36 בעלי זכויות בנכס, בכללם השופט עמית ואחיו. גם בהליך זה יוצג השופט עמית על ידי אחיו בהתאם לייפוי הכוח שנמסר לו. כבר בחודש מאי 2019 המאשימה הודיעה משיקוליה כי היא חוזרת בה מן האישום כנגד השופט עמית, ובהמשך אף חזרה בה מכתב האישום כנגד נאשמים נוספים. בינואר 2020 בוטל כתב האישום בכללותו.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "כתב האישום הוגש ב-7 בפברואר 2019 נגד בעלי נכסים בבניין ברחוב אילת 18 בגין אי-מילוי דרישה לביצוע עבודות להסרת המסוכנות בבניין. לאחר שהעבודות בוצעו, כתב האישום בוטל בהחלטת בית המשפט ב-21 בינואר 2020".