פדוית השבי דניאלה גלבוע, כותבת לחברותיה על שחרורה מהשבי ומדגישה כי הדבר הציל אותה בכל התקופה הקשה היא האמונה. ״ידעתי שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה האמונה״, כתבה .
בפוסט מרגש שכתבה וזכה להדהודים רבים היא מתארת: "איזה שנה הזויה עברה עלי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. תודה שחיכיתם לי, תודה שלא האמנתם לשמועות הנוראיות, תודה שהמשכתם להתפלל בשבילי במשך כל התקופה הזו. זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי לפני שנחטפתי".
על הרגעים הקשים בשבעה באוקטובר היא כותבת: "לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז במקום התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת. התפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן.לא יכולתי לאחז בביטחון שאולי יתן לי הצבא ואולי יבוא להגן עלי, לא יכולתי להאחז בבטחון שאולי תתן לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילים, לא יכולתי להאחז באותו רגע גם בבנות הבודדות שהיו חמושות".
היא מפרטת על כך שהייתה חדורת אמונה. "ידעתי שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה האמונה", היא כותבת ומספרת כי "אתמול בבוקר קראנו אני, קרינה, נעמה, לירי ואגם את ברכת ״הגומל״ בבית הכנסת. לרגע הזה חיכיתי מהיום ששרדתי את השביעי באוקטובר. להודות לה׳ שכנגד כל הסיכויים הציל אותנו מהדבר הנורא מכל״.
גלבוע ציינה מסר לחיילים הלוחמים: "תודה לכל החיילים הגיבורים שנלחמו באומץ לב ענק ולאלו שמסרו את נפשם במטרה אחת גדולה מול העיניים: למצוא ולהחזיר את כולם הביתה".
את הפוסט היא חתמה בקריאה להמשיך להיאבק להשבת החטופים שנותרו בעזה: "אסור לוותר עכשיו, זה עוד לא נגמר כי יש עדיין אנשים שצריכים לחזור. ומי כמוני יודעת שאתם, עם ישראל, אלה שנלחמים בכל הכוח נותנים להם את התקווה הקטנה בחושך הגדול".
דמעות
ממש מרגש
סוף סוף חטופה שמדברת מלב יהודי, מרגש!