התעללות אכזרית: העדות המצמררת של התצפיתנית

קרינה ארייב, תצפיתנית בצה"ל, חוותה את הזוועות של ה-7 באוקטובר באופן אישי וקשה. בעדותה, היא מספרת כיצד הצליחה לשרוד רגעים קריטיים של אכזריות חסרת רחמים, מרגעי הלחימה בנחל עוז ועד לשבי בעזה.

רגעי האימה במיגונית

כאשר המחבלים פשטו על נחל עוז, קרינה הייתה במיגונית, קרובה לעילפון ולאובדן הכרה, אך הצליחה לגלות תושייה ולפעול בגבורה. היא הצליחה להדוף רימון שהושלך לעברה, מהלך שהציל את חייה.

כשהייתה פצועה ושכובה על הרצפה, היא החליטה להעמיד פני מתה, מתוך תקווה שכך תוכל להינצל. היא צפתה בזוועות שהתרחשו סביבה, כאשר המחבלים הוציאו להורג חיילים בזה אחר זה. באחד הרגעים, מחבל הגיע אליה והחל לבדוק אם חיה, בודק אם היא בחיים. שבריר שנייה בלבד הפריד בין מותה לבין חטיפתה, כאשר המחבל הבין שהיא חיה, משך אותה והחל לאזוק אותה.

השבי הקשה בעזה

במהלך החטיפה, המחבלים חשדו כי קרינה היא קצינה, והם התעללו בה קשות. בג'יפ שהוביל אותה לעזה הם הכו אותה, חנקו אותה, וגנבו את השרשרת עם תליון החמסה שהחזיקה מאז ילדותה. נוסף על כך, הם הכניסו אותהל ג'יפ לוהט, מה שגרם לכוויות בגופה.

בשבי, קרינה חוותה רגעים של פחד ואימה, אך הצליחה לגלות כוח נפשי יוצא דופן. היא למדה ערבית בתוך חודש בלבד, והחלה להבין את שיחותיהם של שוביה. לדבריה, היא חוותה השפלות מילוליות קשות, אך לא ספגה אלימות פיזית ישירה, למעט אירוע אחד שפסק רק לאחר שאיימה לדווח על כך למפקד של שוביה.

תחושת הסכנה המתמדת

קרינה תיארה לרמטכ"ל את הרגעים שבהם היא ודניאלה, שותפתה לשבי, שמעו והרגישו פיזית את הפגזות צה"ל על רצועת עזה. לדבריה, רוב הזמן הן היו בסכנת חיים ממשית.

לעיתים, קרינה הצליחה לצפות בתקשורת, ובאחד הרגעים המרגשים ביותר ראתה את הוריה, אלברט ואירה, עומדים בכיכר החטופים. היא אף הצליחה לשמוע את קולה של אחותה הגדולה, סשה, דרך שידורי הרדיו.

הדרך לשחרור

קרינה גילתה על שחרורה רק יומיים לפני שהדבר קרה בפועל. למרות ההתרגשות הגדולה, היא חששה שמשהו עלול להשתבש.