בגלל הבינה המלאכותית: צפי לגל פיטורים בחודשים הקרובים

בדיון שנערך בוועדה המשנה לבינה מלאכותית בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, הוצגו תחזיות על עתיד שוק העבודה בישראל בעקבות השפעת הבינה המלאכותית. הדוברים ציינו כי הכלים החדשים עשויים להחליף משרות רבות, ובעיקר בתחומים כמו שירות לקוחות, מכירות ומקצועות טכנולוגיים אחרים. הוועדה כינסה את הדיון תחת הכותרת "הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה: מודל ומדיניות לשגשוג בעידן הבינה המלאכותית".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן: "מהדיון היום עולה כי אתגר העבודה במפץ ה-AI איננו תיאורטי. הוא כבר כאן. חברות הייטק רבות מדווחות על החלפת עובדים במתכנתים ובעלי תפקידים טכנולוגיים באמצעות כלים מתקדמים של בינה מלאכותית. כלומר, לצד העובדה שהבינה המלאכותית תשלים ותשפר מקצועות שונים, בהחלט יהיה פה של החלפת עובדים וכוח עבודה. קוראת לממשלה לנקוט בפעולות מיידיות כדי להתמודד עם השינויים הקרובים והולמים. להיערך להשלכות השימוש בבינה מלאכותית בכל תחומי העבודה ולהכין תכנית עבודה שתכסה את כל ההיבטים.

דניאל שרייבר מארגון MOSAIC הציג מפת דרכים לאומית המתריעה מפני השלכות משמעותיות של מהפכת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה בישראל. המסמך, שכותרתו "מפת דרכים מחזון למדיניות: המלצות מדיניות לשגשוג כלל אזרחי ישראל בעידן ה-AI", מדגיש את הצורך הדחוף במדיניות לאומית שתתמודד עם השינויים המבניים הצפויים בשוק העבודה. על פי המסמך, ללא היערכות מתאימה, התפתחות הבינה המלאכותית עלולה לפגוע משמעותית בחוסן הכלכלי והחברתי של ישראל. MOSAIC קוראת לממשלה לנקוט בגישה פרואקטיבית שתכלול ניטור מתמיד של השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה והכלכלה הישראלית, תוך הבטחת רשת ביטחון חברתית לעובדים שייפגעו מהשינויים הטכנולוגיים.

מחקר נוסף של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הציג גם נתונים מדאיגים אודות השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה הישראלי. המחקר, שפורסם היום, חושף כי כבר ניכרת מגמה מדאיגה של עלייה בשיעור המובטלים שמשלח ידם בעל חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית וברמת השלמתיות נמוכה – כלומר, מקצועות שבהם קיים סיכון גבוה להחלפת העובד האנושי בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

המחקר, שהתבסס על נתוני סקר כוח אדם, בחן את השפעת הבינה המלאכותית על משלחי יד שונים באמצעות שני מדדים מרכזיים: "חשיפה לבינה מלאכותית" – המודד את יכולתם של מודלי שפה גדולים להתעלות על בני אדם במטלות אופייניות למשלח היד, ו"השלמתיות" – המשקף את הכרחיות הגורם האנושי במשלח היד (על פי קריטריונים כגון עבודה פנים-אל-פנים, דיבור מול קהל, מתן דין וחשבון ועבודת כפיים).

הממצאים מראים כי בקרב מובטלים, שיעור העובדים שעבדו לאחרונה במשלח יד שהבינה המלאכותית עלולה להחליף גבוה יותר מאשר בקרב מועסקים. יתרה מכך, נרשמה עלייה משמעותית בשנה האחרונה (2023-2024) בשיעור המובטלים שמשלח ידם מאופיין בחשיפה גבוהה לבינה מלאכותית והשלמתיות נמוכה.

מכון RISE הציג בוועדה את עמדותיו והמלצותיו בנוגע להשפעת הבינה המלאכותית (AI) על עולם התעסוקה בישראל, והצורך בהיערכות מיידית של המדינה לנוכח השינויים הצפויים בשוק העבודה. לטענתם, השימוש הגובר בטכנולוגיות בינה מלאכותית עלול להוות איום על עתידם של סטארטאפים טכנולוגיים בישראל, דבר אשר ידרוש תוכניות הכשרה והתאמה. מכון המליץ לממשלה לנקוט בפעולות מיידיות על מנת להיערך להשפעות ה-AI, תוך שמירה על האינטרסים של המגזר העסקי והחינוכי בישראל ויצירת תוכניות הכשרה שמותאמות לשוק העבודה העתידי.

דרור גלוברמן, מומחה בתחום הבינה המלאכותית, העלה את המודעות לכך שהתעשייה כבר עוסקת בשלב המעבר לאוטומציה במרכזי השירות. "נכון להיום, כבר עודכנו שגלי פיטורים משמעותיים צפויים ממערכות תמיכה ושירות לקוחות כבר בחודש חודשיים הקרובים", אמר גלוברמן. "לא מדובר בעתיד הרחוק – השינויים מתחילים כבר עכשיו, וזה ימשיך להתרחב גם לעוד תחומים בשנים הקרובות".

יפעת סיטרואן, מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד העבודה אמרה בדיון כי במדינת ישראל, בכל הנוגע למיומנויות דיגיטליות, אוריינות קריאה ומתמטיקה, "אנחנו לצערי נמצאים בקיפאון או בירידה. האתגר הזה משמעותי במיוחד בקרב אוכלוסיות מסוימות, כאשר הנתונים מראים שהישגי האוכלוסייה הערבית בישראל במבחנים ההשוואתיים הבינלאומיים נמוכים עוד יותר. זהו אתגר ברור שאנו מזהים, וחשוב להיערך אליו ולבחון אילו צעדים נדרשים. יש מקצועות שהולכים ונעלמים, כמו קופאיות, מזכירות וטלרים – וזה לא רק תחזיות תיאורטיות, מחקרים או סקרים כמו אלו של הפורום הכלכלי העולמי. הירידה הזו כבר מתרחשת בפועל, ואנחנו רואים את ההיעלמות ההדרגתית של מקצועות רוטיניים שחוזרים על עצמם".

יוסף גדליהו, מנהל תחום בכיר בינה מלאכותית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה אמר כי הבינה המלאכותית צפויה להשפיע על שוק העבודה באופן משמעותי, כולל שינויים בכישורים הדרושים, אובדן מקומות עבודה והזדמנויות חדשות בתחום הטכנולוגי. כ-30% מהעבודות בישראל עשויות להימצא תחת השפעת הבינה המלאכותית, כאשר כ-25% מהעבודות צפויות להיות מוחלפות.

אלה שחר, מחטיבת המחקר בבנק ישראל, אמרה כי היא אינה שותפה לתחזיות הפסימיות בדיון וכי "למרות שהתפשטות הבינה המלאכותית עשויה להוביל לשינויים, המגמה לא צפויה להיות מיידית. תרומת הבינה המלאכותית לפריון העבודה צפויה להיות כ-0.1% בשנה, כלומר כ-1% בעשור הקרוב. המגמה לא בהכרח תוביל לאובדן משרות משמעותי בטווח הקצר, אך המגזר הציבורי חייב להיערך לשינויים שיבואו בהמשך. בחודש הקרוב בנק ישראל יפרסם מחקר מקיף שיכלול את כל סוגי משלחי היד בישראל ואת ההשלכות".