אחד התרחישים שמטרידים יותר מכל את צה"ל בחודשים האחרונים הוא מתווה דומה להסתערות שביצע חמאס על יישובי העוטף, רק ביהודה ושומרון. מדובר בתרחיש האימה של צה"ל היות ומדובר באפשרות שקשה בהרבה למנוע עקב תנאי השטח והקרבה הרבה בין היישובים היהודים לכפרים הערביים.
אם בין הערים הערביות לערי המרכז בישראל יש גדר הפרדה ומעברים עם בידוק שמשרים מעט תחושת ביטחון דמיונית, הרי שבתוך שטחי יו"ש מדובר רק בהחלטה שעלולה להתקבל על ידי המחבלים וכמויות אדירות של נשק ומחבלים מיומנים עלולים להסתער בחמת זעם על היישובים שנמצאים מאות מטרים מהכפרים והערים הערביות.
בצה"ל נערכו ותרגלו אפשרות כזו ואף נערך בנושא תרגיל מטכ"לי ועם כל זאת הדריכות אינה עוזבת לרגע ובצה"ל מסרבים לומר: "אנחנו ערוכים לכל תרחיש". יש לציין כי דווקא חוסר הביטחון והיעדר היהירות הזו מרגיע במעט. לכולנו עדיף צבא מהסס ולא בטוח בעצמו ביכולות ההגנה שלו ונערך בכל הכוח לתקיפה וקרב בלימה.
הבוקר מפרסם חנן גרינווד בישראל היום כי כחלק מהיערכות הכוחות באוגדת איו"ש, נבנה בשיתוף פעולה עם הרבש"צים של היישובים ועל חיל האוויר בנק מטרות אוויריות שיותקפו בהתגשם חלילה תרחיש האימה ביו"ש.
במקביל בצה"ל עיבו את מערכי ההגנה של היישובים תחת הסיסמה "היישוב כמבצר" בכל יישוב ביו"ש יש כיתת כוננות ויחידת הגמ"ר (הגנה מרחבית) המורכבת מחיילים תושבי היישוב, הללו צוידו בנשק ואמצעי לחימה שנועדו לאפשר לכל יישוב להחזיק מעמד תחת מתקפה רחבה עד להגעת כוחות צבא מתוגברים.
כחלק מהפקת הלקחים של מחדלי חיל האוויר בבוקר שמחת תורה בו חיל האוויר לא סיפק את הסיוע לו ציפו כולם לסייע בבלימת המתקפה, ביו"ש בונים כעת את מפת התקיפות שתצא לדרך באופן אוטומטי מיד עם תחילתה של מתקפה על היישובים חלילה.
בין היתר יופצצו דרכי גישה של המחבלים ומטרות נוספות שאמורות לשבש את מערך ההסתערות של המחבלים ולבלום אותו. עם זאת יש לציין כי בבוקר שמחת תורה הוכח כי חיל האוויר מאבד את יעילותו בפעילות בתוך מרחב אזרחי ובסמוך לכוחות מתמרנים. על כן יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל ולא לקוות שחיל האוויר יספק מטריית הגנה אמיתית ואפקטיבית ביום פקודה.
הגנה הגנה הגנה. לא הגיע הזמן שיפציצו את הכפרים הערבים האלה עד היסוד?