אחרי שהושלם הליך פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר בממשלה אתמול (ליל שישי), הממשלה נערכת לקראת הצבעה ביום ראשון הקרוב על 'אי אמון' ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
הממשלה פרסמה מסמך מקיף בן 83 עמודים הכולל שורת האשמות חמורות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כבסיס להצעת אי-אמון שתידון בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון.
בפנייה לשרים נכתב כי "מוצע לממשלה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
האשמות מרכזיות במסמך
המסמך, שהוכן על-ידי משרד המשפטים בראשות השר יריב לוין, מפרט שורה ארוכה של טענות מהותיות הנוגעות לתפקודה של בהרב-מיארה, מאז מינויה לתפקיד:
פעילות פוליטית מובהקת
הטענה החריפה ביותר קובעת כי "מיומה הראשון של הממשלה הנוכחית היועמ"שית מכהנת כידה הארוכה של האופוזיציה". במסמך נטען כי היועמ"שית "שיכללה את מדיניות ה'ממשלה לא לגיטימית'" – מונח שלפי המסמך משקף את גישתה כלפי הממשלה הנוכחית.
עוד נכתב כי "היועצת המשפטית הנוכחית לממשלה עו"ד גלי בהרב- מיארה, יצרה בישראל "דמוקרטיית גיזְלוּת". בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביִקָרוֹ – טיהרה, ואת הכָשֵר שלא לרוּחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודוֹגמטית של "שלטון החוק", ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול "בשם הא-ל".
"תחת הנהגתה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש. היועצת פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר. היא השתמשה בשסע הפוליטי בישראל כקרדום לחפור בו שתי מערכות דין – אחת לתומכי הממשלה והשנייה למתנגדיה. בתולדות מדינת ישראל, דבר לא תרם יותר לליבוי מדנים בין המחנות מאשר מדיניות אפליה נלוזה זו, מטעם מי שאמורה לשמש מופת של צדק ושוויון".
במסמך מפורטות ארבע טענות מרכזיות כנגד תפקודה של היועמ"שית: א. זיהום הייעוץ משפטי בשיקולים פוליטיים. ב. הפרת חובת אמון כמייצגת המדינה בערכאות. ג. שימוש לרעה בסמכות תביעה על -ידי מדיניות אכיפה בררנית ופוליטית. ד. מעילה באינטרס הציבורי וריסוק שלטון החוק.
חתירה תחת עמדת הממשלה בערכאות
המסמך מאשים כי "היועצת אומנם על-פי דין מייצגת את הממשלה בערכאות, ובמיוחד קיים בה אמון כשמדובר בייצוג שלא טמון בו שיתוף אי-חוקיות, אלא עניין של סבירות או מדיניות. בפועל, היועצת לקחה על עצמה את התפקיד להחליט עבור הממשלה את מדיניותה".
פגיעה בדמוקרטיה ובמשילות
המסמך מתייחס לגישה עקרונית שננקטה בעבר, לפיה "על מנת לייצג את המחלוקת כפי שהם קיימים בישראל ראשית יש להביא את עמדת הממשלה הנבחרת בבג"ץ, ואחר כך את עמדת היועמ"ש". אולם, נטען כי בהרב-מיארה "סירבה לקיים הנחיות אלו שהגשימו את עקרון המשילות, היא פסלה אותן באופן חד צדדי".
"מניעות משפטיות" על ימין ולא על שמאל
המסמך מפרט מקרים רבים בהם סיכלה היועמ"שית יוזמות של הממשלה. כך נכתב במסמך כי במקרים רבים מאוד קבעה היועצת "מניעה משפטית", שסיכלה את מדיניות הממשלה ויכולתה למשול, אף על פי שלא היה שום חוק שהופר או פסיקה שנסתרה. ה"מניעות המשפטיות" הוטלה בכל נושא, קטן כגדול – ביטול אזרחות ותושבות בשל מעשה עוין כנגד המדינה בשעת מלחמה, התמודדות עם קריאות לסנקציות נגד המדינה בשעת מלחמה, רפורמות בתחום החינוך, חוק השידורים החדש, הפסקת מימון ציבורי כפוי של עיתון הארץ, הסדרת גיוס תלמידי ישיבות, הארכת גיל הפטור לחיילי מילואים עקב צרכי המלחמה ועוד כהנה וכהנה".
"לעיתים לא היו כל שוליים משפטיים בבסיס המניעה, זולת הבל פיה של היועצת, שהפכה עצמה לשחקן וטו ברשות המבצעת תוך ניצול מחפיר לרעה של מעמדה", נטען במסמך.
העדפה סלקטיבית בטיפול בעניינים משפטיים
המסמך טוען כי "היועצת מתייחסת באופן שונה לסיטואציות משפטיות דומות כאשר מדובר בעניינים אידיאולוגיים, פוליטיים ואחרים, כנראה כפי שהדבר משרת את אג'נדותיה הפוליטיות אך לא משרת את אינטרס המדינה".
"אין מחאה אפקטיבית מבלי לפגוע בסדר הציבורי"
"מעולם בתולדות המדינה לא היו הפרות סדר כה אלימות כמו אלו שביצעו מתנגדי הרפורמה המשפטית", נכתב במסמך. "חסימות כבישים וצירים מרכזיים, חסימת נתב"ג, שביתות פרועות, הצתת אש והשחתת רכוש, פריצה למשרדי פורום קהלת, אלימות נגד שוטרים ואזרחים תמימים ועוד כהנה וכהנה. בעבר – בהפגנות כנגד הסכמי אוסלו וההתנתקות, וכן מחאת עדת יוצאי אתיופיה וכל מחאה של הציבור החרדי – נקטה התביעה בישראל (והמשטרה בהנחייתה) יד קשה ובלתי מתפשרת כנגד המוחים. בוצעו מעצרים המוניים, לרבות עד תום הליכים, והוגשו מאות כתבי אישום, מבלי שהנאשמים ביצעו קורטוב ממעשיהם של מתנגדי הרפורמה".
"לא כן הפעם. מתנגדי הממשלה זכו לחסינות מוחלטת מראש התביעה, וגם לרוח גבית מדרבנת: "אין מחאה אפקטיבית מבלי לפגוע בסדר הציבורי", אמרה היועצת ב 9.7.2023- , משל עמדה בראש מחנה המוחים, וכאילו תפקידה כראש התביעה הוא להבטיח את התנאים להצלחת המחאה כנגד הממשלה. אין מעילה קשה מזו בחובתה של היועצת לשלטון החוק. מעולם לא התקרבה ישראל יותר למשטר של "הפרדה משפטית" – דין אחד למחנה הממשלה ודין אחר למחנה מתנגדיה, כמו בתקופה זו".
טיפול מוטה בחקירת אירועי 7 באוקטובר
אחת הטענות החמורות ביותר קשורה לחקירת אירועי 7 באוקטובר: "המצג האחיד של היועצת ביחס לקיום החקירה נמשך עד פיטורי ראש השב"כ, שמשמעותם הדחה של אדם שהיו לו דעות שונות מהיועמ"שית… ניתן להסיק מכך שהדבר משמש לה יצירת נרטיב פוליטי גרידא, וכי השימוש בהליכי הבדיקה והחקירה משמש את הממשלה בתהליך של רדיפה פוליטית".
אי טיפול בסרבנות ובמרי אזרחי
"דגש מיוחד ראוי לתת לתופעה של סרבנות בצה"ל וקריאות למרי אזרחי, כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית. אנשי מילואים פירקו את צבא המילואים: טייסים, אנשי מודיעין, יוצאי יחידות מיוחדות – הכריזו בגאון, בגלוי, על סירובם לשרת בצבא, ואחרים, בכירים, עודדו והסיתו אותם לעשות זאת. היו שקראו למרי אזרחי – לא לשלם מיסים, למוטט את הכלכלה, לצוּר על הכנסת, איומים במלחמת אזרחים ועוד כהנה וכהנה דברי טירוף ושטנה".
"אין מדובר בציבור שוליים עלום, אלא באנשים מרכזיים ובכירים, פריבילגיים בעלי שם והשפעה – משה יעלון, משה לדור, מרדכי קרמי נצר, אהוד ברק, אהוד אולמרט ורבים אחרים. כל אלו למעשה מעמידים אקדח לרקתה של המדינה: הבו לנו את מבוקשנו הפוליטי, או שנשאיר אתכם חסרי מגן לחסדי האויב. ואף על פי כן, אף אחד מהמארגנים, מהמסיתים, מהחתרנים, לא פגש את זרוע החוק. בימים ההם שלטון החוק נדם ומעל בחובתו המרכזית להבטחת שלום הציבור וביטחונו. גם עכשיו שבות ועולות הקריאות האלה ללא מורא וללא חשש, בעיצומה של מלחמה. על כל אלו אמונה היועצת".
העדר מקצועיות בטיפול בפנייה בנושא בחברה הערבית
"היועצת עומדת בראש הטיפול בפשיעה המאורגנת ובפרט בטיפול בפשיעה בחברה הערבית. המשטרה מדווחת לה באופן שוטף על התקדמות התיקים, הרחבת קשיים וחלוקת משאבים, זאת בניגוד לדיווח לשר עצמו אשר נעשה רק באופן משני לדיווח ליועצת", נטען במסמך.
המשך התהליך
הדיון בהצעת אי-האמון צפוי להתקיים ביום ראשון הקרוב, וגלי בהרב-מיארה צפויה להיות מוזמנת להציג את עמדתה. אם תתקבל ההחלטה, יועבר התהליך לוועדת האיתור בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שתערוך שימוע נוסף ליועמ"שית.
גורמים משפטיים מעריכים כי מדובר בתהליך ארוך שבסופו צפויה התדיינות בבג"ץ, ללא קשר להחלטת ועדת האיתור, בשל התקדים החריג של הדחת יועץ משפטי לממשלה במהלך כהונתו.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב על החלטת הממשלה בעניין היועמ"שית וכתב: "גם ההליך הזה הוא הליך שמצוי בניגוד עניינים. גם נגד ההחלטה הזו נעתור. גם ההחלטה הזו תבוטל. נתניהו לחוץ ומפוחד מחקירות קטאר גייט שמגיעות עד לדלת לשכתו. הוא לא יצליח להימלט".
תמצית הטענות כנגד היועמ"שית שהובאו בפתח המסמך בן ה-83 עמודים:
