בנס של ממש ניצלו חייו של גדעון שלום, שהחלטה ספונטנית שלו לזוז מתחנת האוטובוס בצפון הארץ הצילה את חייו דקות לפני שמחבל ביצע פיגוע דריסה וירי במקום.
"החלטתי לזוז הצידה כי לא הייתה לי קליטה בטלפון," שחזר גדעון בריאיון לחדשות 14. "שניות ספורות לאחר מכן, רכב פרטי התנגש בתחנת האוטובוס ופצע באורח קשה צעיר בן 20 שהיה שם."
גדעון, בעל הכשרה כנהג אמבולנס וחובש, נשא עמו תיק עזרה ראשונה וסבר תחילה כי מדובר בתאונת דרכים רגילה. הוא התקרב אל הרכב כדי להגיש סיוע, אך נדהם כשמתוכו יצא צעיר ערבי "עם רעל בעיניים וסכין משוננת באורך כ-30 ס"מ".
"הוא אמר משהו בערבית שלא הבנתי והתקדם לכיווני עם הסכין," תיאר גדעון. "נמלטתי מעבר לגדר ההפרדה וברחתי."
תוך כדי מנוסתו, הבחין גדעון ברכב מתקרב לצומת. למרות ניסיונותיו להזהיר את הנוסעים, המחבל הספיק לירות לעבר הרכב ורצח אחד מיושביו. "הוא ירה גם לעברי כמה כדורים ובנס יצאתי ללא פגע," סיפר.
בראיון ל-N12 הוסיף גדעון: "רצתי בזיגזג כדי להתחמק מהיריות. כביש 66 הוא כביש סואן בדרך כלל, אבל פתאום לא היו שם רכבים למשך כמה רגעים."
כשהבחין בניידת מג"ב מתקרבת, יצא גדעון אל אמצע הכביש: "עמדתי לפניהם בתוך הצומת, סימנתי להם עם הידיים ואמרתי להם שיש פיגוע. הם תוך שניות הסתערו ואחרי חילופי אש נטרלו אותו."
שרשרת הנסים שהצילה את חייו של גדעון – החל מחוסר הקליטה בטלפון שגרם לו לעזוב את התחנה, דרך הכשרתו הרפואית שהובילה אותו לנסות לסייע, ועד להגעתם המהירה של כוחות הביטחון למקום תוך שהם מחסלים את המחבל – מדגישה את עומק ההשגחה פרטית על כל יהודי באשר הוא.





















כל אירוע כזה זה מגילת אסתר
כי ככה זה באמת
מצחיק. ההשגחה ששלחה את המחבל לא חסה על הנרצח אבל הצילה את החובש.
אותי זה מצחיק. זאת אותה השגחה של 7 באוקטובר?
והנס הגדול יותר הינו שהסעת ילדי ת"ת היתה אמורה לאסוף את החובש בדרך לטיול, אך התעכבה ביציאה 15 דק' וחיי הילדים ניצלו!!!