נציג השב"כ: "עדיין קיים חשש מכהניזם"; בן גביר: "חבורת שקרנים"

ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר לדיון בנושא "אכיפה בררנית" בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין על ידי גורמי החקירה ושירות הביטחון הכללי. הדיון מתקיים בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, ראש אח"מ במשטרה, ראשת מח"ש וגורמים נוספים.

כבר בפתח דבריה בפני הוועדה אמרה היועמ"שית עו"ד גלי בהרב מיארה: "בניגוד לכותרת הדיון – אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי וענייני על פי אמות מידה ידועות וקבועות, המיושמות בכל מקרה ומקרה"

בהרב מיארה הוסיפה כי "הדיון הוא הוא הזדמנות חשובה להציג בצורה מסודרת את העקרונות המנחים את מערכת אכיפת החוק באכיפת עבירות שעניינן מסירת מידע האסור בגילוי על ידי עובדי ציבור. אנחנו רואים בכך חשיבות רבה, בשל המעמד החוקתי של חופש הביטוי וחופש העיתונות ותפקידם החיוני בקיומה התקין של חברה דמוקרטית. בניגוד לכותרת הדיון – אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי וענייני על פי אמות מידה ידועות וקבועות, המיושמות בכל מקרה ומקרה".

לדבריה: "חופש הביטוי וחופש העיתונות הם עקרונות בעלי מעמד חוקתי, חיוניים לקיומה של חברה דמוקרטית. מערכת אכיפת החוק נוקטת זהירות רבה בשימוש בכלי אכיפה כאשר יש חשש כי פעולות אלה יגבילו את חופש הביטוי או את חופש העיתונות, ומתוך כך יפגעו בעבודת העיתונאי. מדיניות האכיפה ביחס לעבירות ביטוי היא מצומצמת וזהירה. כך בכלל וכך בפרט בעבירות על מסירת מידע האסור בגילוי בהן אנו עוסקים היום".

היועצת המשפטית לממשלה טענה בדיון כי "מדיניות האכיפה על פי ההנחיה היא זהירה, שוויונית ואחידה. הדבר מתבטא בשיקולים שהיא מתווה, בהליכי העבודה הסדורים ובדרג המאשר. חשוב להבין – המקרים בהם אנחנו עוסקים הם מקרים בהם מידע המצוי במערכות המדינה, נמסר בניגוד לדין, ללא סמכות, על ידי עובד ציבור או גורם לא מורשה. הכוונה היא למידע שמעצם טיבו, חשיפה שלו יכולה להביא לפגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים כגון – ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, יחסי חוץ, חיי אדם וכיוצא באלה ולכן, קיים אינטרס ציבורי להגן עליו ולמנוע את חשיפתו".

לדבריה: "נקודת המוצא היא שהחלטה על פתיחה בבדיקה או בחקירה פלילית בגין עבירה של מסירת מידע האסור בגילוי על ידי עובד ציבור היא תמיד מורכבת ורגישה. זאת, כי היא כרוכה באיזון בין שני אינטרסים ציבוריים שמושכים לכיוונים מנוגדים, הראשון הוא הגנה על מידע ממערכות המדינה שהאינטרס הציבורי מחייב לשמור עליו. השני הוא חופש הביטוי וחופש העיתונות שהם "נייר לקמוס של הדמוקרטיה", הכרחיים לקיומה. לאור העקרונות האמורים, נקבעו בהנחיה שלושה שיקולים מרכזיים הנשקלים בעת קבלת החלטה על טיפול במישור הפלילי במקרים של מסירת מידע האסור בגילוי. לא מדובר ברשימה סגורה אך אלו השיקולים המרכזיים- מידת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה של חשיפת המידע באינטרסים חיוניים; תוחלת החקירה ומורכבותה; חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת".

היועמ"שית טענה עוד כי "שאלת הנזק נבחנת תמיד על בסיס חוות דעת של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, במקרים רבים מדובר בגופי הביטחון. כאשר המידע שנמסר ללא סמכות אינו מסכן אינטרס חשוב, ואין נזק בחשיפתו, הנטייה היא שלא לפתוח בחקירה, והדבר מצוין במפורש בהנחיה. במקרה זה הבכורה היא לשיקולים הנוגדים לשימוש בכלי הפלילי כגון האפקט המצנן שבעצם פתיחה בחקירה והחשיבות שבחופש העיתונות. לצד הנזק, נבחנת תוחלת החקירה. היכולת להגיע לחקר האמת".

לדבריה: "לא תיפתח חקירה שאין בה תוחלת, שהסיכוי לגלות במסגרתה את הגורם שהעביר את המידע ללא סמכות הוא נמוך. כך למשל במקרה בו ישנם גורמים רבים שנחשפו במסגרת תפקידם לפריט מידע מסוים שנמסר לאחר, ואין בידנו אינדיקציה בנוגע לזהות הגורם מוסר המידע. במצב דברים זה יהיה צריך לנקוט פעולות חקירה ביחס לכלל הגורמים הרבים שהיו חשופים לפריט המידע. חקירה כזו, המכוונת אל מספר רב של אנשים, היא על פי רוב חסרת תוחלת משום שהיא אינה ממוקדת, והיא תביא לפגיעה בפרטיות של רבים ולהחשדתם, ללא בסיס".

"מדובר באיזון מדוקדק, שנעשה לגבי כל מקרה לפי נסיבותיו. הגורמים שיושבים כאן כולם מכירים את הדברים מדיונים שקיימנו באירועים קודמים. במקרים החריגים בהם לאחר בחינה פרטנית נמצא כי קיימת הצדקה לטיפול במישור הפלילי, התמקדות היא ככלל במוסר המידע או בגורם לא מורשה, לא בעיתונאי. זוהי המדיניות המנחה את גורמי האכיפה, באופן עקבי ושיטתי".

"החלטה האם לפתוח בחקירה בנושא האמור היא החלטה רגישה של איזון בין אינטרסים מתחרים. יש חשיבות רבה למנוע דלף מידע. הוצאת מידע שלא כדין זו רעה חולה. אך לא תמיד המשפט הפלילי וכלי אכיפה פליליים הם הפתרון המידי לבעיה זו. החלטה שלא לפתוח בחקירה, שלא לאכוף הוצאת מידע בכלים פליליים זו אינה החלטה המשלימה או נותנת כשרות להתנהגות הפסולה של הוצאת מידע שלא כדין. המעשה נותר פסול וראוי לגינוי וטיפול. החלטה שלא להפעיל כלי אכיפה פליליים זו החלטה שבתוצאות האיזון בין האינטרסים המתחרים, נמצא כי אין מקום לברר את העניין בכלים של משפט פלילי משום מתן בכורה לשיקולים אחרים שגם הם ראויים להגנה של החברה והמשפט. הצגתי את העקרונות שבבסיס מדיניות האכיפה הקבועה בהנחיית היועצת ומנחה אותנו".

חקירת עיתונאים במשטרה

היועמ"שית התייחסה לזימון של עיתונאים לחקירה במשטרה ואמרה: "אבהיר את המובן מאליו – טרם הדיון הועברה אלינו רשימת שאלות. ברשימה הופיעו שאלות שעוסקות בחקירות או בתיקים תלויים ועומדים, ואף הוספו לשאלות אלה הנחות חסרות בסיס על מוטיבציות מומצאות של מערכת אכיפת החוק. הנחייתי לאנשיי היא לא להתייחס לשאלות על תיקים תלויים שיש בהם להשפיע על חקירות או לגלות פרטים מתוכן. אני אומרת את הדברים גם בהמשך לדיון שהתקיים כאן ביום 8.4, אשר עלה ממנו כי הוועדה הנכבדה מבקשת להשפיע על חקירה קונקרטית. זהו אינו מצב תקין. לא נאפשר זאת. אומר בתמצית ביחס לאירועים הפרטניים כי הם מתנהלים בפיקוח של הרשות השופטת בהליכים הרלוונטיים, וכי החשודים שם מיוצגים. כאשר מוגש כתב אישום, ההליכים הפליליים הם פומביים".

"לגבי עיתונאים – לא בכדי מספר הפעמים שעיתונאים נחקרו כחשודים בביצוע עבירות הוא זעום. חופש הפעילות של העיתונאים והגנה על מקורות הם עקרונות שמנחים אותנו בעבודתנו. כשם שעמדתנו היא שאין לקדם חקיקה או החלטות מינהליות הפוגעות בחופש הביטוי משום שהן מבקשות לצמצם פעילות של גופי תקשורת, כך גם אנו לא נותנים לפגוע בעיתונאים באמצעות אכיפה פלילית בעניינים המצויים בליבת עבודת העיתונאית".

בהתייחסה למסמך עם 43 שאלות שהועברו אליה לפני הדיון מאת חברי הכנסת אמרה גלי בהרב מיארה: "ברשימה הופיעו שאלות שעוסקות בחקירות או בתיקים תלויים ועומדים, ואף הוספו לשאלות אלה הנחות חסרות בסיס על מוטיבציות מומצאות של מערכת אכיפת החוק. הנחייתי לאנשיי היא לא להתייחס לשאלות על תיקים תלויים שיש בהם להשפיע על חקירות או לגלות פרטים מתוכן".

העקיצה של רוטמן ליועמ"שית

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הגיב לדברי היועמ"שית באומרו תחילה: "זה נשמע כמו בדיחה. אני חושב שלא מכובד לפתוח את דברייך באמירה שאין במדינת ישראל אכיפה בררנית. יש פה התנגדות לפיקוח".

רוטמן הוסיף כי "חלוקת ציונים לח"כים ששואלים שאלות היא לא פרקטיקה מקובלת. מאחר והשאלות נשאלו כדי לוודא את המשפט הראשון בדברייך שאין אכיפה בררנית, ענית למעט מאד מהן. התפקיד שלנו לבדוק".

ח"כ שמחה רוטמן ליועמ"שית: "הכוונה בשאלת ח"כ קלנר על הנחיה 4114 מאוד ברורה. האם חשוב לציבור לדעת שראש השב"כ מנהל חקירה פוליטית נגד שר, האם חשוב לדעת מי הגורם המדליף מידע מחדרי המו"מ על החטופים. אם נכנסים לתוכן הפרסום- מזמינים את הפגיעה בחופש הביטוי. יש לדעת כיצד מוודאים שחקירות מתבצעות בקצב אחיד וכיצד מוודאים שהדלפות לא ישמשו לעיתונאי חצר. תתמודדו עם השאלה איך זה לא פוגע בחופש הביטוי ולא מזמן אכיפה בררנית".

היועמ"שית עו"ד בהרב מיארה: "לא נתייחס למקרים קונקרטיים או הליכים תלויים ועומדים. ההנחיה משקפת מדיניות אכיפה סדורה שוויונית ואחידה ומחייבת את כל גופי האכיפה. ההנחיה גובשה ב-2019, והיא פורסמה ב-2020 ומאז לא נערכו בה שינויים. בחינת השיקולים של הנזק היא על בסיס חוו"ד מקצועיות, במקרים רבים של גורמי הבטחון, והגוף האמון על החקירה מתייחס לשאלת תוחלת החקירה. כלל גורמי האכיפה פועלים לפי ההנחיה בהתאם לאמות המידה".

היו"ר רוטמן: "האמירה שלך זהה לחלוטין לביטוי "תסמכו עלינו". שאלתי שאלה ממוקדת האם העיסוק בתוכן הביטוי לא מהווה הזמנה לאכיפה בררנית. האמירה שגופי הביטחון בודקים את זה אינה רלבנטית. הסיטואציה שמחייבת אותך לשיטתך לבחון את התוכן, אומרת הפעלת שיקול דעת פוליטי ולא רק מקצועי. התבקשתם לתת נתונים כמה חקירות נפתחו, יש חקירות שהסתיימו שאתם לא נותנים לגביהן מידע, ועוד שאלות שלא קשורות לחקירות מתנהלות. עד כה לא קיבלנו תשובות".

עוד אמר: "את טוענת שאין אכיפה בררנית ונניח שאני מאמין לך, למרות שאני לא. האם במעצר ימים ניתן להעלות טענת אכיפה בררנית? אני לא מכיר טענה כזו. אם הייתה אכיפה בררנית נניח במדינה אחרת, הנובעת מכך שהיועמ"ש ימין קיצוני ופותח חקירות רק נגד אנשי שמאל, מסיבות פוליטיות, מי הגורם שהיה אמור לבדוק איזה שיקול דעת הוא מפעיל, מי אמור לפקח כשאותו יועמ"ש מזומן לוועדת החוקה באותה מדינה, נשאל כמה תיקים נפתחים ולמה בתיק מסוים לקח מספר חודשים ובתיק אחר פחות, ומסרב לענות״.

לאחר מכן קרא רוטמן שאלות רבות מתוך מסמך השאלות שהועברו מוועדת החוקה לקראת הדיון למוזמני הדיון מטעם הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה, השב"כ, המשטרה והנהלת בתי המשפט, ושב ואמר שלא נתקבלו תשובות.

לפני עזיבתה את חדר הוועדה אמרה היועמ"שית כי לא תלך לפני שתשמע את דברי המשפחות השכולות, בתגובה אמר לה ח"כ שמחה רוטמן יו"ר הוועדה כי "חשוב לא פחות לשמוע את דברי חברי הכנסת". היועמ"שית עזבה את הדיון בוועדה לאחר כשעה ולאחר שהשמיעה את טענותיה בפני חברי הכנסת.

נציג השב"כ: עדיין קיים חשש מכהניזם

נציג שב"כ שהשתתף בדיון אמר כי "לא נאסף מידע לא על שר ולא על ח"כ. היה ועדיין קיים חשש לחדירת גורמי טרור כהניסטים לתוך גורמי אכיפת החוק ובזה התמקדה החקירה. בוועמ"ש לענייני מודיעין של ועחו"ב אפשר יהיה למסור מידע יותר מפורט". עם זאת נציג שרות הביטחון הכללי טען כי "לא נאסף שום מידע על שר או חבר כנסת בהקשר הזה".

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "האם התנהל איסוף מידע בנושא על משרות אמון או סביבתו הקרובה של שר או אנשים פוליטיים אחרים? האם החקירה עדיין מתנהלת?"

נציג השב"כ: "אנחנו בפורום פתוח. תיקנתי עובדתית את הטענות של ח"כ סעדה. לא נאסף שום מידע על שר. ארגון "כ"ך", "כהנא חי" הוא ארגון טרור לפי הכרזת הממשלה במסגרת הפקודה למניעת טרור מ-1994. לא נאסף שום מידע על שר או ח"כ בהקשר הזה".

ח"כ סעדה ציטט ממסמך ראש השירות כי יש להמשיך לאסוף ראיות ועדויות לעשיית הדרג המדיני והביטחוני בכיוון פעולות הכוח המנוגד לחוק, ושאל האם הייתה הנחיה לאסוף מידע על הדרג המדיני ונציג השב"כ שב והשיב שלא.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "על פניו הוראה כזו שפורסמה ברבים, המסמך בו נאמר שצריך לאסוף מידע על התערבות הדרג המדיני, סותר את האמירה שלך?".

נציג השב"כ: "לא נאסף מידע לא על שר ולא על ח"כ. היה ועדיין קיים חשש לחדירת גורמי טרור כהניסטים לתוך גורמי אכיפת החוק ובזה התמקדה החקירה. בוועמ"ש לענייני מודיעין של ועחו"ב אפשר יהיה למסור מידע יותר מפורט".

היו"ר רוטמן: "אני מעמת מידע פתוח מול מידע פתוח- פורסם מסמך ראש השב"כ לגבי הדרג המדיני. אם אתה אומר שלא נאסף, המשמעות יכולה להיות שלא היה מידע, אך זה לא אומר שלא פעלתם לפי הנחיה זו של ראש השירות. הפעלתם את מנגנוני איתור המידע על דרג מדיני? צייתתם להנחיה של ראש השב"כ שהיא לא חוקית? אתה יכול לומר שלא מומשה אבל על פניו זו הנחיה".

נציג השב"כ: "האיסוף לא מתבצע ככה. לא הפעילו כלי איסוף על הדרג המדיני".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתגובה לדברי נציג השב"כ בדיון בכנסת: "חבורת שקרנים. תרבות השקר, הפוליטיזציה ותפירת התיקים של רונן בר, הורסת את שירות הביטחון הכללי ומסכנת את מדינת ישראל. בניגוד להכחשות, השב"כ ריגל אחרי שרים, אחרי ח"כים, אחרי מפכ"ל המשטרה, אחרי נציב שב"ס, וגם – כפי שנחשף בהקלטות – תפר תיק לקצין משטרה מצטיין שסירב לשתף פעולה בפעילות בלתי חוקית. כל זאת בשיתוף פעולה אקטיבי של היועמ"שית, שגייסה לצורך תפירות התיקים העברייניות את מח"ש, ב"חקירות" בררניות ומושחתות. יש לא מעט אנשי שב"כ שבזים להתנהלות הזו, אבל אלה שרודפים, הם סכנה אמיתית לדמוקרטיה ולשלטון החוק".

חבר הכנסת חנוך מילביצקי כתב הבוקר: "מיארה היא חלק מנסיון הפיכה שלטוני. הכנסת והממשלה שווים בעיניה כקליפת השום ולכן הניסיון "לקבל ממנה תשובות" מיותר. את מיארה צריך לפטר ואני מקווה שהממשלה תשכיל לעשות זאת בהקדם".

הרקע לדיון בוועדה הוא מעצרו של א' איש שב"כ במילואים שנטען כי הדליף לעיתונאים מידע על חקירת שב"כ שנוגע לאפשרות של חדירת כהניזם למשטרה ולשר איתמר בן גביר. כמו כן הדליף לכאורה מידע על עמדת ראש השב"כ רונן בר כלפי חמאס ימים לפני מתקפת הפתע על יישובי העוטף ובה טען כי חמאס מורתע וסינוואר הוא גורם הגיוני שניתן לנהל איתו שיח.