מאה ימים לאחר כניסתו המחודשת לבית הלבן ב-20 בינואר, נשיא ארצות הברית דונלד ג'יי טראמפ סיים שלב ראשון בכהונתו השנייה, במסגרתו הוציא לפועל שורת מהלכים מנהליים, ביטחוניים, כלכליים ומשפטיים חסרי תקדים בהיקפם.
מאז השבעתו כנשיא, טראמפ חתם על 141 צווים נשיאותיים, 42 מזכרי מדיניות (הנחיות רשמיות לגופים פדרליים), ונשא 39 הכרזות רשמיות. אלו התחומים העיקריים בהם הספיק טראמפ לבצע שינויים משמעותיים.
מלחמה בהגירה
כחלק ממדיניות תקיפה כנגד תופעת ההגירה, הנשיא טראמפ הכריז על מצב חירום בגבול הדרומי עם מקסיקו, והורה לפרוס כ-8,500 חיילים לאורך הגבול. החל מ-1 בפברואר, סוכנות ההגירה ICE הגבירה את מבצעי האכיפה בערים גדולות כמו שיקגו, לוס אנג'לס וניו יורק.
על פי משרד ההגירה והאכיפה הפדרלי, לפחות 32,809 מהגרים בלתי חוקיים, ו-1,155 אנשים חברים בכנופיית פשע נעצרו מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד. הנשיא חתם על חוק המחייב כל מחלקת משטרה מדינית לדווח תוך 72 שעות על זיהוי של מהגר בלתי חוקי שהסתבך בפלילים, ומאפשר מעצר מיידי במתקנים פדרליים. בהוראה נפרדת, הוגדל תקציב מתקן גואנטנמו ב-800 מיליון דולר לצורך הקמת אגף מיוחד למהגרים פליליים.
כלכלה
המהלכים הכלכליים שננקטו על ידי טראמפ במהלך תקופה זו כללו חקיקה להטלת מכסים חדשים בשיעור של 125% על כלל מוצרי היבוא מסין, 60% על אלקטרוניקה מדרום קוריאה, 25% על מוצרים ממקסיקו וקנדה, ו-10% על מוצרי צריכה מאירופה ומשאר המדינות. טראמפ הקפיא לתקופה של 90 יום תוכנית מורחבת שכללה מיסים גבוהים יותר על מדינות נבחרות, כולל ישראל.
כתוצאה מהחלת המכסים נרשמה עלייה ממוצעת של 7.4% במדד המחירים לצרכן במהלך מרץ ואפריל, וקרן המטבע העולמית עדכנה את תחזית הצמיחה של ארה"ב לשנת 2025 מ-2.1% ל-0.5%. מדד S&P 500 רשם ירידה של 8.6% מאז ינואר, והדולר ירד לשפל נוסף מול היורו.
למרות התנודות במדד המחירים, הבית הלבן דיווח כי הכנסות ממסים על מכסים עלו ב-28 מיליארד דולר לעומת הרבעון הראשון של 2024.
ישראל ואנטישמיות
ב-28 בפברואר 2025, טראמפ הורה על חידוש משלוחי תחמושת לישראל ללא צורך באישור הקונגרס, בהיקף של מעל 2.5 מיליארד דולר. בנוסף הנשיא ביטל את מדיניות הגבלת הסיוע להתיישבויות אותה נקט ממשל ביידן.
במהלך פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו הציע טראמפ תוכנית לשיקום רצועת עזה, שכללה לקיחת שליטה על הרצועה, ופינוי תושביה.
הנשיא גם חתם על צו נשיאותי שהטיל סנקציות כלפי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בעקבות צווי המעצר שהוציא כנגד נתניהו וגלנט. הסנקציות כללו הקפאת נכסים, איסור כניסה לארצות הברית, והגבלות נוספות על בכירים בבית הדין ובני משפחותיהם.
בנוסף חתם הנשיא על צו שנועד להילחם באנטישמיות בקמפוסים האקדמיים. הצו דרש מרשויות הפיקוח הפדרליות לדווח על פעילות אנטישמית, ולנקוט בפעולות נגד סטודנטים זרים המעורבים בה. מספר גדול של סטודנטים כבר נעצרו בעקבות הצו.
מלחמת רוסיה-אוקראינה
ב-12 בפברואר 2025, טראמפ שוחח בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והודיע על פתיחת מגעים מיידיים להפסקת אש עם אוקראינה. בהמשך, מינה את מזכיר המדינה מרקו רוביו, יועצו לביטחון לאומי מייקל וולץ, וראש ה-CIA ג'ון רטקליף להוביל את השיחות. שליחי טראמפ קיים שני סבבי שיחות עם שליחי פוטין בוורשה ובאבו דאבי.
ב-3 במרץ, טראמפ הורה על הפסקה מיידית של כל הסיוע הצבאי לאוקראינה, בהיקף של מעל מיליארד דולר. ההחלטה התקבלה בעקבות פגישה מתוחה עם זלנסקי, שבה הביע טראמפ אכזבה ממחויבות אוקראינה למשא ומתן עם רוסיה. הפסקת הסיוע כללה גם השעיית שיתוף פעולה מודיעיני, כולל גישה למידע לווייני.
ב-25 במרץ, רוסיה ואוקראינה הסכימו להפסקת אש חלקית בים השחור, בתיווכו של טראמפ. ההסכם, שהושג לאחר שלושה ימים של מגעים אינטנסיביים בריאד, התמקד בהפסקת התקפות הדדיות על תשתיות אנרגיה, ובאבטחת נתיבי השיט באזור.
תחומים נוספים
מלבד השינויים המשמעותיים שביצע בתחומים כמו כלכלה, הגירה וחוץ, הספיק הנשיא טראמפ לטפל במספר תחומים מגוונים נוספים הנוגעים לסדר היום האמריקאי.
ממשל: טראמפ הקים את 'מחלקת היעילות הממשלתית'- יחידה זמנית בראשותו של איל ההון אילון מאסק שמטרתה לצמצם רגולציה, ביטול תוכניות פדרליות לא חיוניות וצמצום משרות. במהלך 100 הימים הראשונים, טראמפ הורה על פיטוריהם של יותר מ-4,300 עובדי ציבור פדרליים, בעיקר במחלקות המשפטים, איכות הסביבה, בריאות וחינוך.
נשק וביטחון פנים: טראמפ ביטל הגבלות שהוטלו בתקופת ממשלים קודמים על רכישת כלי נשק חצי-אוטומטיים, והכריז על תכנית חדשה לנוכחות חמושה בבתי ספר, בעיקר באזורים עירוניים. הממשל גם הגביר את התקצוב לרשויות אכיפה מקומיות.
אנרגיה וסביבה: טראמפ חתם על צווים שמבטלים הגבלות סביבתיות רבות מתקופת ביידן, כולל חזרה לקידוחים באלסקה ובמפרץ מקסיקו. בנוסף עצר את מימון הממשלתי למיזמי אנרגיה ירוקה.
מערכת החינוך: הממשל פעל לקידום חינוך פטריוטי בבתי ספר, דרך תוכנית פדרלית חדשה המדגישה את מעלות ההיסטוריה האמריקאית, ומגבילה שימוש בתכנים שנתפסים כמקדמים ביקורת אנטי-אמריקאית.
מערכת הבריאות: טראמפ הציג רפורמה מצומצמת לביטול חלקים מתוכנית הבריאות של הנשיא לשעבר אובמה 'אובמה-קייר', בדגש על צמצום ההתחייבות הפדרלית לביטוח רפואי לאזרחים והעברת הסמכויות למדינות עצמם.
בינה מלאכותית: הנשיא שם דגש על קידום הבינה המלאכותית במדינה, וחתם על צווים נשיאותיים שמטרתם להסיר חסמים רגולטוריים ולהגביר את ההשקעות בתחום. בנוסף השיק הממשל פרויקט מיוחד בהיקף עצום של 500 מיליארד דולר, לצורך הקמת תשתיות AI מתקדמות בארה"ב.
התגובות למהלכיו השונים של טראמפ מעורבות. למרות שברוב הצווים שהוציא הוא קיים בפועל את הבטחות הבחירות שלו, נראה שכרגע הציבור האמריקאי חושש מהשינויים מרחיקי הלכת, בעיקר במישור הכלכלי. לעת עתה שיעור התמיכה בנשיא עומד על 39%, שהוא השיעור הנמוך ביותר שנרשם עבור נשיא אמריקאי בתום 100 הימים הראשונים לכהונה.
אם הוא יהי' בסדר ה' יעזור לו.