אזרחי ישראל כבר התרגלו לחשיפות של אנשי מערכת החוק כביכול שפועלים בניגוד עניינים חמור ותוך ניסיון לקדם את תועלתם האישית תוך רמיסת הכללים והחוקים. בעולם מתחילה כעת להיחשף פרשה חדשה של ניגוד עניינים שטרם נראה כמותו מצד התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג. על פי החשדות שפורסמו בעיתון האמריקני ה'וול סטריט ג'ורנל' קארים חאן, התובע הראשי פעל לקדם את הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט לכאורה על מנת לנסות ולהגן על עצמו מפני חקירה פלילית ופיטורים מתפקידו החשוב.
בצל האשמות חמורות
בחודש פברואר האחרון הוטלו סנקציות אמריקאיות על קרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), לאחר שקידם צווי מעצר חסרי תקדים נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הבוקר חושף ה"וול סטריט ג'ורנל" מסמכים ותחקיר שחושפים תמונה מורכבת ומטרידה: במקביל להחלטה הדרמטית, התמודד חאן עם האשמות פליליות חמורות.
"חשבו על צווי המעצר הפלסטיניים"
הסיפור מתחיל בדצמבר 2023, חודשיים בלבד אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. חאן, עורך דין בריטי ממוצא פקיסטני בן 55, הגיע לניו יורק לישיבת הגוף המנהל של בית הדין במטה האו"ם. בתקופה זו הופעל עליו לחץ כבד הן מצד פעילים פרו-פלסטינים שדרשו פעולה מיידית נגד ישראל, והן מצד ארה"ב ובעלות בריתה שניסו למנוע הוצאת צווי מעצר.
במקביל באותה תקופה הועלו כנגדו טענות חמורות מצד אנשים מוסלמים שעבדו בסביבתו. חלקם חששו להתלונן באותה עת מחשש שהדבר יוביל לפגיעה במאמץ לפעול כנגד ישראל וכן מחשש שיפוטרו ממקום עבודתם וכן שחאן ינסה לנקום בהם.
לאחר שהוטחו האשמות בפני התובע של בית הדין בהאג הוא הגיב ואמר: "אצטרך להתפטר, אבל אז אנשים יחשבו שאני בורח מפלסטין."
רק שבועיים וחצי לאחר מכן, ב-20 במאי, הפתיע חאן את הקהילה הבינלאומית בהכרזה על צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט – לאחר שביטל באופן פתאומי נסיעה מתוכננת לישראל ולעזה יום קודם לכן.
ממשלת ארה"ב, שניסתה למנוע את המהלך, הייתה המומה. היה זה צעד חסר תקדים בתולדות בית הדין: לראשונה הוגשה בקשת מעצר נגד מנהיג דמוקרטי נבחר המזוהה עם המערב. ביידן וטראמפ גינו את המהלך בחריפות, וטראמפ אף הטיל סנקציות על חאן בפברואר האחרון.
בשיחה שקיים חאן עם אחת העדות כנגדו אמר: "חשבי על צווי המעצר הפלסטיניים," כך לדבריה. "ההקרבה שלך יובילו לצדק לקורבנות שנמצאים על סף התקדמות," אמר לה באירוע אחר.
האם נעשה שימוש בסכסוך הישראלי-פלסטיני להגנה אישית?
השאלה המרכזית שעולה היא: האם חאן השתמש בצווי המעצר כדי להגן על עצמו מפני ההאשמות החמורות? החשד מתחזק לאור העובדה שהצו חיזק את התמיכה בחאן בקרב מדינות ה-ICC האנטי-ישראליות – מדינות שסביר כי היו תומכות בו אם ההאשמות היו הופכות לפומביות.
חאן, באמצעות עורכי דינו, מכחיש נחרצות את ההאשמות כנגדו וטוען כי אין קשר בין שתי הפרשות. "הוא מודע לניסיונות להכפיש אותו ולהרוס את המוניטין האישי שלו דרך התקשורת, כתוצאה מתפקידו בהוצאת צווי המעצר," אומרים עורכי דינו.
הם טוענים שחאן יידע את מחלקת המדינה האמריקאית על כוונתו להגיש בקשה לצווים עוד במרץ 2024, לפני שהועלו נגדו ההאשמות, וכי העובדה ששופטי ה-ICC אישרו את הצווים מדגישה שהם "עמדו בסף המשפטי הקפדני הנדרש".
חקירה בינלאומית וספקות לגבי עתיד בית הדין
בפברואר האחרון, בשיחת ועידה סוערת עם נשיאת הגוף המנהל של בית הדין, התפרצו עובדי ICC נגד סירובו של חאן לצאת לחופשה עד תום החקירה. "הלגיטימיות המוסרית של המוסד נשחקת יום אחר יום," אמר אחד הגורמים.
כעת, משרד הפיקוח הפנימי של האו"ם מוביל חקירה מקיפה של ההאשמות נגד חאן, כולל בדיקה האם ניסה להפחיד או לנקום במתלוננים שדיווחו על התנהלותו. דוח מסכם צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים, והדחת חאן תדרוש הצבעת רוב של 125 המדינות החברות בבית הדין.
בינתיים, העימות סביב צווי המעצר הישראליים מעמיד את עתיד ה-ICC עצמו בספק. בית הדין תלוי במדינות החברות לאכיפת צוויו, אך אפילו צרפת וגרמניה, מהתומכות המסורתיות בבית הדין, אמרו שייתכן שלא יצייתו לבקשה לעצור את נתניהו. החודש האחרון, כשנתניהו ביקר בהונגריה, סירבה המדינה לאכוף את הצו ואף הודיעה על כוונתה לפרוש מה-ICC.
המשבר הכפול מסכן את תפקידו של בית הדין כמוסד המרכזי לחקירת פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות בעולם, בדיוק בעת שנדרשת סמכותו לטיפול בסכסוכים בעזה, אוקראינה ובמוקדי מתיחות נוספים ברחבי העולם.
