קצין רוק"ק במכלול 'משולבים' בפיקוד הצפון, סא"ל ט', לקח על עצמו משימה לא פשוטה. היא דרשה פתרון מדויק, והשלמתה – סייעה להצלת חיי אזרחים בעורף ולוחמים בשדה הקרב.
"באוגוסט 24' כינסנו ישיבה דחופה בפצ"ן", הוא נזכר, "בעקבות הירי הנמשך, ואיומי הרחפנים והכטב"מים ברום-קרוב-הקרקע (רוק"ק), שלא הפסיקו להטריד אותנו, הקצו בפיקוד כמות משמעותית של משאבים לפיתוח מערכת חדשה".
הגורם הראשון אליו פנה הקצין הוא הגוף המומחה לתחום – המב"א, מרכז הבקרה האוגדתי של אוגדה 91. "לצד סנכרון הפעילות של 91 ברוק"ק, המשימה העיקרית שלנו במכלול היא סיכול כלל איומי הרחפנים, הכטב"מים, וכלי הטיס העוינים האחרים, המשוגרים לעבר ישראל מלבנון", מסביר מפקד המב"א, סרן א', "משלב זיהוי האיום ועד נטרולו, החיילים שלנו מתעסקים בכל פעילות כזו מ-א' ועד ת'".
"כמו ביחידות רבות אחרות, לאורך המלחמה צברנו ותיעדנו מידע רב הרלוונטי לעולמות האלה", הוא מעיד, "החוכמה היא לעבד את הנתונים, לתרגם אותם לתובנות ולקחים, ולהשתפר כל הזמן".
רס"ן ד', רמ"ד מערכות מידע במטה מקשא"פ (מפקד הקשר והאלקטרוניקה) צפון: "אחרי שיתופי פעולה מוצלחים בינינו בעבר, קיבלנו פנייה מהמב"א", היא משחזרת, "הבנו שיש להם עשרות אם לא מאות אירועים שתועדו במהלך כמעט שנה של מלחמה, והם צריכים לסדר אותם בצורה יעילה, כדי שיוכלו להפיק מהם תועלת. כך נולדה הגרסה הראשונה של מערכת 'שומו שמיים'".
לכשעצמה, יצירת מאגר המידע איננה משימה מורכבת מדי עבור הדאטה-אנליסטים העוסקים בתחום לאורך שירותם, אך כשחיילי המדור נחשפו לראשונה לנתונים שנאספו במב"א – הם גילו פער משמעותי.
"מבלי לפרט עליהן יותר מדי, בצה"ל קיימות מספר מערכות שאוספות נתונים על איומי רוק"ק", מבהיר סא"ל (במיל') ט', "אלא שבמספר לא מבוטל של מקרים, תועדו גם דיווחים שאינם כמותיים. למשל, רבש"ץ ביישוב כלשהו שזיהה רחפן שהתרסק בשעה ובתאריך מסוימים, העביר דיווח בעל פה, והמידע תועד בצורה שאינה נתמכת על ידי המאגר המתפתח".
כדי להתמודד עם הבעיה, יצרו אנליסטי המידע המבצעי מערכת ייעודית נוספת עבור המב"א, בה יוכלו להזין את המידע בצורה מסודרת ונגישה, הן למשתמשים והן לדאטה בייס.
תוך שבועות ספורים מרגע תחילת העבודה על הפרויקט, התהליך הסתיים בהצלחה, ומכאן נסללה הדרך לגרסתה הראשונית של 'שומו שמיים'. "בשלב ההתחלתי, היא הציגה את המידע בצורה בהירה למפקדים, כך שיוכלו להפיק ממנה מסקנות בעצמם", מפרט סא"ל (במיל') ט', "כשכל הנתונים מרוכזים במקום אחד, ניתן ללמוד הרבה על דפוס הפעולה של האויב".
"בהמשך, שילבנו במערכת גם מודל בינה מלאכותית", הוא מגולל באותה נשימה, "בעזרתו, ניתן לזהות הקשרים פחות בולטים לעין, והוא מסוגל לספק המלצות למקבלי ההחלטות – איך לסכל את האיומים בצורה המיטבית".
על הצעדים שננקטו בשטח בעקבות המלצות המערכת ועל בסיס הנתונים שסיפקה, כמובן שלא נוכל להרחיב, אך במב"א מעידים שהיא חוללה שינוי משמעותי מאז שנקלטה: "ברגע שמבינים לעומק את אופן הפעולה של צד אדום, אפשר להיות צעד אחד לפניו, לשפר את האמצעים שלנו. המערכת בפני עצמה לא מיירטת או מסכלת אף איום, אבל החיילים והחיילות בקצה שעובדים עליה ועל רבות אחרות, לילות כימים, מצליחים להציל חיי אדם".
"באחד הזיהויים שהיו לנו, הצלחנו לנטרל מטרה אווירית שהיוותה איום על לוחמים במוצב בצפון, וקיבלנו אחר כך טלפון לחמ"ל", מספר מפקד המב"א, "זה היה מפקד משם, שהתקשר נרגש, לספר לנו שהצלנו את חייהם. לולא העשייה הבלתי פוסקת של החיילים כאן, לא היינו מצליחים למלא את המשימה החשובה שלנו".
מאז שהוטמעה בשטח לראשונה, 'שומו שמיים' עודכנה עוד 3 פעמים נוספות – כאשר היא ניזונה ומשתפרת כל הזמן בהתאם לאירועים המתועדים ולסוגי האיומים הנוספים הנכנסים לשימוש בצד אדום. כיום היא כוללת עשרות כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים שהופעלו בגזרות השונות, וממשיכה ומתרחבת כל העת. "המב"א היא גם הלקוח המרכזי וגם הספק", צוחק סרן א', "המערכת משתכללת ככל שאנחנו מזינים בה עוד ועוד נתונים – אנחנו משפרים את המענה לאיום".
מלבד המב"א, הלקוחות הנוספים של המערכת הם קציני הרוק"ק בחטיבות, שמפיקים לקחים בזמן אמת בהתאם למיקום הכוחות שלהם בשטח. "ברגע שהם שמעו על השפעות המערכת, ביקשו מאיתנו להגיע וללמד עליה בהשלמת הקצונה שלהם", מתגאה רס"ן ד', "זה כבר מחזור שלישי שהמערכת נמצאת בסילבוס. זו הצלחה שלא היינו יכולים לצפות לה".
בנוסף, בעקבות הישגיה המבצעיים, בימים אלו ממש, 'שומו שמיים' נמצאת בתהליכי הטמעה גם בפיקוד הדרום. "אני מאמין שסוד הקסם של המערכת הוא החיבור בין הזרועות ובין האנשים, שהביא לפרויקט ברמה גבוהה תוך קבועי זמן קצרים, על אף האתגר הגדול", אומר בחיוך סא"ל (במיל') ט', "אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב המערכת תהפוך לכלי סטנדרטי בצבא. יש התעניינות מהרבה כיוונים, ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לסייע ולהעביר את המידע הלאה".
