לוין מקדם הליך דרמטי: כך יפטרו את גלי בהרב מיארה

שר המשפטים יריב לוין הגיש לממשלה הצעה לתיקון החלטת הממשלה משנת 2000 בעניין הדרכים והתנאים למינוי והפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה. ההצעה, המיועדת לדיון בישיבת הממשלה הקרובה, מבקשת ליצור מסלול חלופי להליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

לפי המסמך הרשמי שפורסם, התיקון מציע הקמת ועדת שרים שתקיים שימוע ליועצת המשפטית ותביא את המלצתה לממשלה, במקום ההליך הקיים שמחייב היוועצות עם הוועדה הציבורית המקצועית לבחירת היועץ המשפטי.

התיקון הראשון נוגע לסעיף 26(א) של החלטת הממשלה הקיימת. במקום הנוסח הנוכחי "הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הוועדה, להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה באחת מאלה", מוצע הנוסח החדש: "הממשלה רשאית להפסיק כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה באחת מאלה" – כלומר, מחיקת הדרישה להתייעצות חובה עם הוועדה הציבורית-מקצועית.

השינוי השני והמרכזי נוגע לסעיף 27(1) ומחליף אותו לחלוטין. הנוסח החדש קובע: "הנושא יובא בידי שר המשפטים, בכתב, לפני ועדת שרים שהממשלה מינתה לנושא, לפני הבאתו לממשלה; ועדת השרים תגבש את עמדתה לאחר שנתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברו בפניה, ואם מצאה כי מתקיימת אחת או יותר מהעילות המפורטות בסעיף 26(א), רשאית ועדת השרים להחליט להניח את הנושא על סדר יומה של הממשלה. הממשלה תדון בנושא בישיבתה הראשונה לאחר הנחת הנושא על סדר יומה".

התיקון מוסיף שני סעיפים חדשים (3 ו-4) לסעיף 27:

סעיף (3) קובע: "הממשלה רשאית להתייעץ עם הוועדה בטרם קבלת החלטה" – כלומר, ההתייעצות הופכת לאופציונלית במקום חובה.

סעיף (4) קובע את המנגנון החדש להצבעה: "בנסיבות בהן הממשלה לא התייעצה עם הוועדה, אלא דנה על פי המלצת ועדת השרים, החלטה בדבר הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה תתקבל ברוב של לפחות 75% מהשרים המכהנים בממשלה שאין להם מניעה להשתתף בהצבעה".

בנוסף, בסעיף 27(2) נמחקות המילים "או בפני ועדת שרים שהיא מינתה למטרה זו", מה שמרכז את התהליך דרך ועדת השרים הייעודית שתמונה.

בדברי ההסבר המקיפים נכתב כי השינוי נדרש על רקע המצב החריג שנוצר בו כלל שרי הממשלה הביעו אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה המכהנת, בהחלטתה מס' 2912 מיום 23.3.2025. המסמך מתאר מצב של "דחיפות לקבלת החלטה על ידי הממשלה בנושא בהקדם".

המסמך טוען כי "בזמן שחלף מאז הבעת אי האמון, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה, באופן שקיום ההתייעצות עם הוועדה התייתר הלכה למעשה". עוד נטען כי "פעולתה הלעומתית של היועצת המשפטית לממשלה, שאינה עומדת בקנה אחד עם עמדות משפטיות שהובאו בעבר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, מביאה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של עניינים מהותיים".

המסמך מדגיש כי הדבר "חמור אף יותר בשעה שהמדינה נמצאת במלחמה קשה, ושעה שצרכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".

המסמך מפרט את הקשיים שנתקלה בהם הממשלה בניסיון לפעול בהליך הקיים: "תהליך השלמת המינויים לוועדה הציבורית-מקצועית נתקל בקשיים רבים, שכן הכנסת נמנעת מלבחור נציג מטעמה לוועדה, וכלל שרי המשפטים לשעבר והיועצים המשפטיים לממשלה לשעבר, גילו את עמדתם ביחס לעניין או ביחס לממשלה, באופן שמציב קושי גדול בפני בחירת חבר ועדה אשר יוכל לעסוק בנושא ללא פניות".

המסמך מסכם: "בנסיבות אלה, נוכח דחיפות העניין ונוכח המשבר בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, ולאחר שהיועצת המשפטית לממשלה לא ראתה לנכון להתפטר לאחר שהממשלה הביעה אי אמון בה, יש צורך הכרחי ודחוף בהחלטה זו".

המסמך מציין במפורש כי ההצעה "מדובר בשינוי החלטת ממשלה" והוא מצוין תחת הסעיף "ההיבט המשפטי", מה שמדגיש את האופי הפרוצדורלי של השינוי המוצע ללא צורך בחקיקה ראשית.

עמדת שרים אחרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם מפורטת במסמך: "השר עמיחי שיקלי- יו"ר, השר בצלאל סמוטריץ'- חבר, השר איתמר בן גביר- חבר, השרה גילה גמליאל- חברה, השר מיכאל מלכיאלי- חבר, נתנו הסכמתם למינויים לוועדת השרים".

ההצעה מציינת כי פעולתה הלעומתית של היועצת המשפטית לממשלה, שאינה עומדת בקנה אחד עם עמדות משפטיות שהובאו בעבר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, מביאה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של עניינים מהותיים.

כיום, הדחת יועץ משפטי לממשלה יכולה להיעשות רק לאחר היוועצות בוועדה הציבורית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, שבראשה עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון. ההליך נקבע בעקבות ועדת שמגר שהוקמה כלקח מפרשת בר-און חברון.

ההצעה צפויה להעלות שאלות משפטיות מורכבות ועשויה להגיע לבג"ץ במידה ותאושר, במיוחד לנוכח ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו, שבהסדר ניגוד העניינים שלו נאסר עליו לעסוק במינויים ובפיטורים של אנשי מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק בשל תיקיו הפליליים.