אבו שבאב מבקש סיוע: "בפרק זמן קצר, נוכל לשלוט ברוב עזה"

מנהיג מיליציית 'אבו שבאב' שפועלת באזור רפיח שבדרום הרצועה, מפרסם הבוקר טור מיוחד בעיתון האמריקני 'וול סטריט ג'ורנל' ובו הוא פונה למדינות העולם, מסביר על אופי פעילותו ותרומתו למתן אפשרות לאלפי עזתים לקיים חיים 'נורמליים' במזרח רפיח, ומבקש סיוע כספי, סיוע הומניטרי והקמת מסדרונות בטוחים לעזתים כדי שיוכלו להגיע למרחב בו הוא זולט.

את דבריו פותח יאסר אבו שבאב בהצהרה: "בעוד שרוב עזה ממשיכה לסבול תחת המלחמה המתמשכת בין חמאס לישראל, המצב שונה מאוד עבור אלפים החיים במזרח רפיח-עבורנו, המלחמה כבר נגמרה. כוחות העם, קבוצה פלסטינית עצמאית תחת הנהגתי, הבטיחה כמה קילומטרים רבועים של אדמה שהיו בית לשבט הבדואי שלי, טרבין, במשך דורות. איננו תנועה אידיאולוגית, אלא פרגמטית. מטרתנו העיקרית היא להפריד פלסטינים שאין להם קשר לחמאס מאש המלחמה".

אבו שבאב מוסיף כי "במשך שבעת השבועות האחרונים, השכונה שלנו הפכה לאזור היחיד בעזה שמנוהל על ידי ממשל פלסטיני שאינו קשור לחמאס מאז 2007, הסיורים החמושים שלנו הצליחו לשמור את חמאס וקבוצות מיליטנטיות אחרות בחוץ. כתוצאה מכך, החיים כאן כבר לא מרגישים כמו החיים בעזה. במזרח רפיח, לאנשים יש גישה למקלט, מזון, מים ואספקה רפואית בסיסית – הכול בלי פחד שחמאס יגנוב סיוע או שייתפסו באש חילופי ירי עם הצבא הישראלי".

לדבריו: "ההשפעה הייתה עצומה: אין יותר נפגעים מהפצצות, אין תורי סיוע כאוטיים, אין פקודות פינוי, ואין פחד מבתים ממולכדים או מילדים שמשמשים כמגנים אנושיים על ידי חמאס. אף שעדיין יש הרבה מה לשפר, אנשים עכשיו ישנים בלילה בלי פחד מהמוות".

אבו שבאב טוען במכתבו כי ניתן להעתיק את המודל שפיתח מרפיח לאזורים נוספים ברצועה: "זה יכול להיות המודל, הנורמה החדשה. הרוב המכריע של תושבי עזה דוחים את חמאס. הם לא רוצים שהוא יישאר בשלטון אחרי תום המלחמה. אך למרות שהם שונאים את חמאס, הם עדיין מפחדים ממנו. מאז שהחלו ההפגנות מוקדם יותר השנה שקראו להסרת הקבוצה, מפגינים נהרגו, עונו או נאלצו להסתתר".

את מחיר ההפגנות שאורגנו ברחבי הרצועה כנגד חמאס חושף אבו שבאב: "המשפחה שלי עצמה לא השתתפה באותן הפגנות, אך כאשר חמאס הרג את אחי, פתחי אבו שבאב, ואת בן דודי, איברהים אבו שבאב, על שניסו להשיג סיוע עבור משפחתנו, וכאשר 52 אזרחים תחת השגחתנו נרצחו בבתיהם – הבנתי ששתיקה איננה עוד אפשרות".

"אם נישאר שקטים כעת, לעולם לא נהיה חופשיים, הפסקת אש או לא. זו עשויה להיות ההזדמנות היחידה שלנו להבטיח עתיד שדוחה אלימות ומאמץ את השכל. מה שמנע מרוב תושבי עזה לבטא את כעסם האמיתי כלפי חמאס הוא היעדר חלופה ישימה. חמאס עדיין שולט בגישה לסיוע ושולט במוסדות כמו אונר"א. חמאס עדיין הופך מרכזי סיוע למוקדים לפעולותיו שלו".

אבו שבאב טוען כי נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה עלולה לסכן את חייו ואת חיי עזתים רבים שאינם רוצים לחיות תחת שלטון חמאס: "באזורים מסוימים, הדבר היחיד שמונע מאנשים לברוח הוא נוכחות חיילים ישראלים, שעשויים לסגת כחלק מהפסקת אש. איש אחר לא הסכים לקום ולקחת את הסיכון לדבר על היפרדות מחמאס בפומבי. הפחדים האלה איבדו ממשמעותם עבורי לאחר שאחי ובן דודי נרצחו. חמאס כינה אותי פושע ומשתף פעולה, אך אינני נרתע מהם. לא אכנע".

"באמצעות מאמצינו, הראינו הצצה למה שעזה חדשה יכולה להיראות. כבר קיבלנו בקשות ממשפחות רבות לעבור למזרח רפיח. עם תמיכה נכונה, אנו מוכנים לקחת אחריות על שאר רפיח. תוך חודשים, יותר מ־600,000 איש – כשליש מאוכלוסיית עזה – עשויים לחיות מחוץ למעגל המלחמה".

במכתבו הוא מבקש סיוע בינלאומי על מנת שיוכל להרחיב את פעילותו לאזורים נוספים ולהחזיק ברוב שטחי הרצועה: "אנו זקוקים לתמיכה כספית כדי למנוע את חזרת חמאס, סיוע הומניטרי לצרכים המיידיים של מזון ומקלט, ומסדרונות בטוחים כדי שאנשים יוכלו לנוע. בפרק זמן קצר, נוכל להפוך את רוב עזה מאזור מלחמה לקהילות מתפקדות. כאשר תחל הבנייה מחדש, חמאס יוכל לנהל מו"מ עם ישראל על שחרור חטופים בתמורה למעבר בטוח מחוץ לעזה. שיילכו לקטאר, טורקיה או לכל מקום שיקבלו אותם. איננו רוצים אותם בקרבנו".

"מה שיבוא הלאה לעזה חייב להיקבע על ידי האנשים עצמם, בחירה שנמנעה מאיתנו כמעט עשרים שנה. לעת עתה, המיקוד שלנו נותר בהצלת כמה שיותר חיים ובהנחת יסודות לעתיד טוב יותר"

"בשם הרוב המכריע של הפלסטינים בעזה, כוחות העם קוראים לארה"ב ולמדינות ערב להכיר רשמית ולתמוך בממשל פלסטיני עצמאי תחת הנהגתנו. ממזרח רפיח – שם משפחות עכשיו ישנות בבטחה תחת הגנה אזרחית – אני יכול לראות את עתידה של עזה. השאלה היא: האם העולם יסייע לנו לבנות אותו, חופשי מאידיאולוגיות של אלימות וטרור?"