החקירה המתמשכת של התרסקות מטוס חברת ג'ג'ו אייר בדרום קוריאה, שאירעה בדצמבר האחרון, מצביעה על שורת החלטות שגויות שהתקבלו על ידי צוות הטייסים בשניות הקריטיות שלפני ההתרסקות. מהדו"ח החלקי שפורסם עולה כי לאחר פגיעת ציפורים, זיהו הטייסים כי המנוע הימני ניזוק באופן משמעותי ואף החל לעלות באש, אך למרות זאת כיבו דווקא את המנוע השמאלי.
שני המנועים נפגעו מהתקרית, אולם לפי ממצאי החקירה, הנזק למנוע הימני היה חמור יותר. הטייסים, מסיבה שטרם הובהרה, בחרו לכבות את המנוע התקין יחסית. בעקבות זאת, ולאחר שהחליטו לבצע נחיתת חירום, המטוס נחת על גחונו, ללא שליפת גלגלים. גם החלטה זו טרם קיבלה הסבר מלא.
חוקרים בתחום מעריכים כי גם המנוע הימני הפגוע עדיין היה יכול לספק דחף מסוים, וייתכן כי הארכת זמן הטיסה הייתה מאפשרת ניסיון נוסף לפתוח את גלגלי המטוס או לרוקן דלק, תהליכים מקובלים לפני נחיתת חירום – שעשויים היו לצמצם את היקף הפגיעה.
בני משפחות ההרוגים מותחים ביקורת על תשתיות שדה התעופה וטוענים כי סוללת בטון שהוצבה בקצה מסלול הנחיתה תרמה לתוצאה הקטלנית. לטענתם, מיקום אחר של הסוללה, לצד המסלול או במרחק ממנו, היה עשוי למנוע את ההתרסקות או לצמצם את הנזק.
החקירה טרם הסתיימה, אך הדו"ח החלקי מצביע על כך שהאסון, מהחמורים בתולדות התעופה הקוריאנית, עשוי היה להימנע אילו התקבלו החלטות שונות בשלב הקריטי של האירוע.
