בחודשים האחרונים נרשמת מתיחות בין רוסיה לאיראן בעקבות השתלטותה של מוסקבה על ייצור רחפני התקיפה מדגם Shahed-136, הידועים ברוסיה כ"גראן". מפעל "אלבוגה" שבטטרסטן הפך למרכז ייצור מרכזי, לאחר הסכם שנחתם ב-2023 בשווי 1.75 מיליארד דולר להקמת קווי ייצור בשטח רוסיה.
ברוסיה שדרגו את הרחפנים, שכללו מערכות תקשורת מתקדמות, סוללות עם משך פעולה ארוך יותר וראשי קרב מוגדלים. הערכות מודיעיניות מערביות מצביעות על כך שכ-90% מתהליך הייצור מתבצע כיום במתקנים רוסיים, מה שמאפשר למוסקבה לייצר ולשפר את הרחפנים באופן עצמאי ולהוזיל את עלות הייצור מ-200 אלף דולר בשנת 2022 לכ-70 אלף דולר ב-2025.
המעבר לייצור מקומי צמצם את שליטת איראן במוצר הסופי והותיר אותה עם השפעה מוגבלת על הפרויקט שיזמה. כמו כן, קיימת תחושת אכזבה בטהרן לנוכח ההיעדרות של תמורה משמעותית מצידו של הצד הרוסי, למרות אספקת רחפנים, טילים ואמצעים צבאיים נוספים.
בנוסף, חברות איראניות כגון Sahara Thunder טוענות כי חלק מהתשלומים שהובטחו להן לא הועברו, בעיקר בשל הסנקציות על הכלכלה הרוסית. הבטחות להעברת טכנולוגיות אוויריות מתקדמות לרפובליקה האסלאמית טרם מומשו.
המתיחות בין המדינות הגיעה לשיאה במהלך קמפיין ההפצצות הישראלי ביוני על מתקני הגרעין האיראניים, כאשר תגובות מוסקבה זוכות באיראן לפרשנות כי הן מהוות גינוי סימלי בלבד.
למרות הקרע המתפתח, אנליסטים מציינים כי שיתוף הפעולה הצבאי והטכנולוגי צפוי להימשך, וייתכן שאיראן תקבל גרסאות משודרגות של רחפני השאהד כדי לשקם את יכולות הייצור שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא".
