יחידת 'רוכב שמיים' מככבת לא מעט בהודעות דובר צה"ל במהלך המלחמה, על מנת להבין מה תפקידה של היחידה ומה היכולות המיוחדות שהיא מביאה איתה לשדה הקרב, שוחחנו עם סגן א', בן 22 ממושב משגב, קמב"ץ יחידה 5353. "כשפרצה מלחמת 'חרבות ברזל' ב-7 באוקטובר, הוקפצתי לשבטה ובערב כבר הגעתי לעוטף", הוא נזכר. "בשבוע הראשון תפסנו עמדה בצומת סעד, כדי למנוע מאזרחים להגיע לאזור הלחימה ולהיות כוח אבטחה למקרה שנשארו מחבלים באזור".

אחרי ההכשרה, סגן א' שובץ כמפקד צוות במסלול "רוכ"ש" (רוכב שמיים), ולאחר ארבעה חודשים בתפקיד עלה ליחידה 5353 עם הצוות שהכשיר. א' שובץ בפלוגה הצפונית ובמהלך 8 חודשים הוא וחייליו תפסו משימות בכל גבול הצפון. מראש הנקרה לחרמון ועד לדרום רמת הגולן. הם פעלו לסיכול פעילי נ"ט וומשגרי רקטות ואף השתתפו במבצעים מיוחדים בגבול סוריה תוך שהם מאבטחים כוחות בפעילויות חוצות גבול.

את רגע השיא בתפקיד הוא זוכר דווקא מהתמרון הקרקעי בלבנון במסגרת מבצע 'חצי הצפון, שם עבד עם הצוות תחת אוגדה 36 לאורך התמרון שלהם. באותה תקופה הם פעלו תחת אש, בכל יום היו אזעקות בגבול הצפון ורוב העבודה הייתה בזמן שהיו התרעות ירי לעבר שטח הארץ. באחד האירועים לאחר מספר רב של מעקב אחרי מספר איתורים שקשורים לחיזבאללה הצליחו בעזרת זיהויים של הצוות להביא לתקיפת המרחב.
תקיפת רכב של מחבלים על ידי יחידת 'רוכב שמיים'
יחידה "חוברת" – מה זה אומר?
"יחידת 'רוכב שמיים' היא יחידה חוברת, מה זה אומר? שאין לה משימה עצמאית", מסביר סגן א'. "אנחנו לא כמו גדוד מתמרן שמקבל משימה לכבוש תא שטח. היחידה שולחת צוותים שחוברים לכל הגדודים ולכל החטיבות".

הצוותים מפעילים כטב"מים ורחפנים כדי לסייע לגדודים ולחטיבות השונות בתמרון או בהגנה. החיבור לחיל התותחנים אינו מקרי: "חיל התותחנים שינה את תפקודו", מסביר סגן א'. "הוא אינו עוד חיל שמפעיל אש רק באמצעות תותחים וירי ארטילריה. החיל כיום אמון על כל יכולות הפעלת האש בלחימה".
בכל תקיפה, על פי התפישה הצה"לית, צריך להיות גורם צופה שמתעד ומביא אימות לפגיעה במטרה. "כיוון שחיל התותחנים אחראי על הפעלת מערך האש, טבעי שהגורם המתעד יהיה בתוך החיל", הוא מוסיף.

עזה: הזירה המורכבת ביותר
"עזה היא הזירה הכי מורכבת גם מבחינת תוואי שטח, מעורבות של בלתי מעורבים ומחבלים יחד", מסביר סגן א'. היתרון של היחידה בסביבה כה מאתגרת נעוץ במגוון הרחב של אמצעי החוזי העומדים לרשות הלוחמים.
"יש לנו אמצעים עם מצלמות מאוד טובות. אפשר להבחין אם מדובר בילד או במחבל", הוא מדגיש. "הכלים מספקים כמות חוזי מאוד גבוהה, כך שעם כל הבלגן וצפיפות האוכלוסייה, מצליחים עדיין לאחוז את השטח ולנתח האם מדובר בתנועות חשודות או תמימות".

הניסיון שהציל חיים
סגן א' נזכר באירוע דרמטי שהתרחש בלבנון: "היה זיהוי בלבנון בתמרון, רצו לתקוף מטרה וצוות שלנו זיהה שזה כוחות צה"ל. בנס נמנע אסון".
הניסיון לימד את הלוחמים לזהות דפוסי התנהגות: "אם רואים אנשים רצים בין בתים, זה יותר חשוד כי הם מנסים להסתתר. המחבלים יודעים שעוקבים אחריהם מהאוויר. אם רואים מישהו שמתעסק בקרקע, אפשר להבין שזה מחבל שמנסה להטמין מטענים".

"רוכב שמיים" נגד רחפן רגיל: מי מנצח?
כאשר כל יחידה בצה"ל החלה להפעיל רחפנים, עלתה השאלה: מה מייחד את "רוכב שמיים"? התשובה נעוצה בשני גורמים מרכזיים:
זמן תעופה: "רחפן צריך כל הזמן להפעיל את המנועים שלו כדי להישאר באוויר, לעומת זאת 'רוכב שמיים' בנוי כמו עפיפון, הוא שומר על עצמו באוויר הרבה זמן", מסביר סגן א'. "הוא יכול להחזיק באוויר לאורך זמן של כשעתיים – פי ארבעה מרחפן".
טווחים: "המטוסים מגיעים לטווחים הרבה יותר ארוכים, כמעט פי שלושה. זה משמעותי בהרבה משימות. בלחימה בצפון ראינו את זה היטב – השטח בלבנון הרבה יותר מסובך, הצוותים יותר רחוקים, והאיומים הרבה יותר רחוקים".

התפתחות תמידית
היחידה הגיבה לשינויים בשדה הקרב והוסיפה לארסנל שלה גם רחפנים: "יש לנו רחפנים אוספים ורחפנים תוקפים, כדי שנוכל לסגור את המעגלים בעצמנו", מסביר סגן א'. "ברגע שזיהינו מחבל, יש לנו רחפן תוקף, ואנחנו יכולים לסגור את המעגל בעצמנו".
כל צוות מורכב מקצין בתוספת ארבעה לוחמים, המסוגלים להפעיל רחפן ומטוס במקביל, או שני רחפנים במקביל – הכל תלוי במשימה.

מעבר ללחימה: תיעוד והוכחות
התפקיד של היחידה חורג מעבר למשימות לחימה ישירות. "היו כמה פעמים שהיו טענות והשתמשו בחוזי שלנו", מסביר סגן א'. "בנוסף משתמשים בתיעוד שלנו כדי להעריך נזק ופגיעה. לרוב תוקפים מטרה ונשארים מעליה כמה דקות, רואים גם התקרבות של אמבולנסים ואירועים שונים שחשוב לתעד".
היחידה השתתפה גם במבצעים כמו "כנפי דרור" – שחרור מחבלים בתמורה לשחרור חטופים. "הפעלנו צוותים שכל תפקידם היה לראות שאין מהומות בשחרור מחבלים, ושלא עושים הפגנות בכפרים או הפרות סדר בכל האזור של כלא עופר".




























לא מבינה מה ההפקרות הזאת שמאפשרים בזמן מלחמה לפרסם כאלו דברים.
בהחלט טמטום, אלא אם כן מוכמן במכוון מידע מטעה.
אותי מטרידה העובדה שאצל הלוחמים יש הפרדה מנטלית בין מחבלים ל"בלתי מעורבים" בעזה
פסדר