בית משפט השלום בירושלים פסק כי שלושה צעירים ערבים אשר תקפו שני אחים חרדים בעיר העתיקה בירושלים לפני כשבע שנים ישלמו להם פיצויים על סך 35,000 ₪. בנוסף, חויבו התוקפים לשלם לאחים 8,000 ש"ח נוספים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
האירוע החל כאשר האחים החרדים, שאחד מהם היה אז קטין, עברו ליד הצעירים הערבים ברחוב אל כרמי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר חילופי דברים וגידופים מצד אחד הערבים, צילם האח הצעיר את הערבים במצלמה שהייתה ברשותו.
בתגובה, קמו השלושה ותקפו את האחים באלימות קשה. אחד התוקפים דחף את האח הצעיר במדרגות, וכשהתרומם והשיב בבעיטה, תפסו אותו, היכו ובעטו בו. במקביל, הותקף האח הבוגר, הופל ארצה והוכה בבעיטות בכל חלקי גופו, כולל בפניו, גם כשכבר שכב על הרצפה.
כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לאח הצעיר חבלות משמעותיות: חתך עמוק בשפה שדרש תפירה, קרעים בחניכיים, חשד לסדק בלסת ותזוזה בשיניו הקדמיות. אחיו הגדול סבל משריטות ושפשופים בידיו וברגליו.
התביעה האזרחית הוגשה לאחר ששלושת התוקפים כבר הורשעו בהליך פלילי בעבירה של 'תגרה'. במסגרת הסדר טיעון, הופחת האישום המקורי נגד השלושה מתקיפה הגורמת חבלה של ממש לעבירה של 'תגרה' בלבד, בין היתר מכיוון שנקבע כי האחים תרמו להסלמה כשחזרו לצלם את הנתבעים.
עם זאת, בהחלטתו בתביעה האזרחית קבע השופט איתן כהן כי אין בכך כדי להצדיק את האלימות הקשה שהפעילו התוקפים נגד האחים. השופט דחה את טענת ההגנה ל"רשלנות תורמת" וקבע כי תגובתם של התוקפים הערבים הייתה "בלתי מידתית ובלתי מוצדקת" ו"בדיס-פרופורציה מוחלטת" לכך שהאחים החרדים צילמו אותם.
לאור חומרת הפגיעות, פסק השופט פיצוי של 28,000 ש"ח לאח הצעיר, שפציעותיו היו קשות יותר, ו-7,000 ש"ח לאחיו הבוגר. בפסק הדין צוין כי הפיצוי נועד לשקף את חומרת המעשה ולשמש כגורם הרתעה למניעת מקרים דומים בעתיד.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו שייצג את האחים מסר: "שני אחים הותקפו רק בגלל היותם יהודים. הם לא יזמו כל מעשה אלימות, והתוקפים הערבים המשיכו להכותם גם לאחר שהיו שרועים על הרצפה בחוסר אונים. נגרמו להם נזקים כבדים, והמצב היה יכול להסתיים באופן חמור אף יותר. אנו מקווים כי העונש הכספי ירתיע מחבלים נוספים מלתקוף יהודים בעתיד, ויחזק את העובדה כי דם יהודים אינו הפקר".
כל כך קצת על תקיפה נוראית כזו? ומה עם מאסר?