שופט העליון יוסף אלרון, פורש היום (חמישי) מתפקידו לאחר שהגיע לגיל 70, בתום שמונה שנים בתפקיד. שר המשפטים יריב לוין, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ונשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית השתתפו בטקס, בו לוין ישב בקצה השולחן – הרחק מהיועמ"שית.
אלרון היה מקבוצת השופטים שהובילה את הקו השמרני בעליון אל מול השופטים האקטיביסטיים. אלרון שהיה לאחד השופטים המומחים בישראל למשפט פלילי, קרא לראשונה תיגר על שיטת הסניוריטי למינוי נשיא העליון כאשר הודיע על התמודדתו לתפקיד מול השופט עמית, וקומם נגדו רבים.
"הרגע הזה הוא קודם כל רגע אנושי", אמר שר המשפטים לוין במהלך הטקס. "לאחר עשרות שנים של עשייה יומיומית ענפה שבמהלכה הטביע השופט אלרון חותם ייחודי. הדרך שעשית היא מסלול שלא היו בו שום הנחות ושום קיצורי דרך. המסורת והדגש על השכלה שספגת בבית הוריך, כל אלה היו עם השנים לא רק מקור גאווה עבורך, אלא גם ניכרו בחייך המקצועיים".
"נוכח הדרך המרשימה שעשית, בחירתך כשופט ביהמ"ש העליון הייתה צריכה להיות בחירה טבעית וללא כל מחלוקת, אלא שלא כך היה. היו אסכולות אשר בחרו להתעלם מעשייתך הענפה ומכישוריך המוכחים. היום, בעת שאתה נפרד מכס השיפוט, כבר לא יכול להיות חולק כי מדינת ישראל זקוקה לשופטים בעלי שיעור קומה. פרישתך מותירה חלל עצום".
"אין ספק כי גם לאחר פרישתך ימשיכו פסקי הדין שניתנו על ידי להדריך דורות של משפטנים. החיסרון שאנו כבר מרגישים עם סיום כהונתך, נוכח התרומה הייחודית אשר תרמת לביהמ"ש העליון, הוא ברור לעין כל. גיוון המערכת ומינוי שופטים בעלי רקע והשקפת עולם שונים זה מזה, הם הנתיב להשלמת הרכב בית המשפט העליון, בדרך שתוסיף לו עוצמה מקצועית ותשיב לו את אמון הציבור".
היועמ"שית תיארה בנאומה כי "עיון בפסקי הדין של השופט אלרון מראים דרך סדקי העיניים כיצד מתקיימות בעשייתו השיפוטית אהבת החסד, הצנע לכת והעצמאות השיפוטית. מי שמכיר את סיפור חייו אינו מתפלא שכך הם הדברים, משום שיסודות אלה הם בבחינת תבנית נוף מולדתו. 31 שנים עטה השופט אלרון את גלימת השיפוט, בהן עשה את הטוב והישר בחריצות, ביסודיות ובמקצועיות יוצאות דופן".
"השופט אלרון עשה משפט חסד שבסיסו נובע מהעצמאות השיפוטית הנתונה לכל שופט ביושבו על כס השיפוט", הוסיפה היועמ"שית, ורמזה: "אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות השיפוטית. קידום חקיקה המבקשת לכבול את ידי ביהמ"ש מלתת סעד לפרט, דה לגיטימציה לשופטים העוסקים במלאכה, וניסיונות לאי מינוי שופטים. אך חמורות מכל אלה הן קריאות של גורמים בכירים ברשות המבצעת כי אין בכוונתם לקיים צווים שיפוטיים. קריאה שלא לכבד צווים שיפוטיים איננה קריאה משפטית – זוהי קריאה לריסוק הדמוקרטיה".
נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית אמר: "לצערי, ספסל השופטים בטקס היום אינו מלא, ולאחר פרישתו של השופט אלרון יכהנו בבית המשפט העליון 11 שופטים ושופטות בלבד".
"אין זה סוד שחברי השופט אלרון ואני לא תמיד ראינו עין בעין בפסיקותינו", הוסיף עמית. "אך במצב כזה אין כל פגם, ההפך הוא הנכון. דיאלוג שיפוטי המבוסס על ביקורת והפריה הדדית. הוא הבסיס לקיומה של כל שיטת משפט הראויה לשמה, והוא תורם בסופו של יום להעשרת השיח המשפטי ולשיפור השירות שניתן לציבור. אני מבקש לחזור לנקודה שבה פתחתי: הימים אינם ימים כתיקונם, והחברה הישראלית עומדת בפני אתגרים שכמותם טרם ידענו".
"בימים מורכבים כאלה, ראוי כי נעמיד לנגד עינינו את עקרונות היסוד שלאורם פעלה מדינת ישראל, והרשות השופטת בפרט, החל מיום הקמת המדינה לפני מעל 77 שנה: שלטון החוק, ערכי היהדות והדמוקרטיה, וזכויות האדם. רשות שופטת עצמאית היא רכיב הכרחי במארג האיזונים והבלמים הדמוקרטי, ובידיה הסמכות – והאחריות – להגן על הפרט ועל הציבור מפני פגיעה שלא כדין בזכויותיו, בין מצד פרטים אחרים ובין מצד השלטון. ברוח זו פעלו בתי המשפט לאורך כל שנות קיומה של המדינה, וכך נמשיך לעשות".
השופט אלרון נבחר לעליון בגלל שהוא בא מרקע אחר ולכן הוא הפסד הנשיאות בגלל שהוא בא מרקע אחר, אותי זה מצחיק!