פירוק חמאס והסכמי אברהם: רוביו ביקר במרכז התיאום לעזה וענה לשאלות

שר החוץ האמריקני מרקו רוביו ביקר ביום שישי במרכז התיאום האמריקני לרצועת עזה בקריית גת, במסגרתו העניק סקירה מקיפה על המאמצים לאכיפת הסכם הפסקת האש בעזה והדגיש את ההתקדמות שהושגה מאז התחלת יישום ההסכם.

"זו משימה היסטורית", פתח רוביו. "אין תקדים לדבר כזה. אני חושב שיש לנו הרבה להיות גאים בו ב-10, 11, 12 הימים הראשונים ליישום, שבהם התמודדנו עם אתגרים אמיתיים לאורך הדרך, כולל בסוף השבוע, אבל גם עם הזדמנות מרגשת".

רביו הבהיר שיישום ההסכם לא יהיה פשוט: "זה יהיה – המסע לעבור, פחות או יותר, את 21 הנקודות של התוכנית. להגיע לכל הדברים שאנחנו מנסים להשיג לא יהיה מסע ליניארי. יהיו עליות ומורדות ותהפוכות. אבל אני חושב שיש לנו הרבה סיבות לאופטימיות בריאה לגבי ההתקדמות שנעשית".

"אחת הסיבות שבגללן רציתי לבוא היא כדי לקבל תחושה של תהליך העבודה, של הארגון, ושל הצרכים. זו הסיבה הגדלה לכך שרואים כאן מדים רבים, כולל כמה מדינות שותפות שהגיעו, כמובן, יחד עם הישראלים שמארחים אותנו והם חלק מזה. מתחילים לראות יותר נוכחות של מחלקת המדינה ושל גופים קשורים, וזה ימשיך לגדול ככל שנוכל לספק את כוח האדם ודברים כמו תגובה לחירום, תיאום הסיוע ההומניטרי שלנו ודברים מהסוג הזה. אז מתחילים לראות את הנוכחות הזו כאן גדלה.

רוביו: "חושב שחשוב, שיינתן יותר סיקור תקשורתי לעובדה שחמאס התעלל בפלסטינים"

"נעשית התקדמות טובה רבה במספר חזיתות, וניתן לנתח זאת במספר דרכים. הראשונה היא שמירה על הפסקת האש הנוכחית, על השלום הנוכחי שאנו מתמודדים איתו, וזה כרוך בשני דברים: ראשית, העולם צריך להבין, שבצד השני של הקו הצהוב עדיין יש קבוצת טרור שנותרה חמושה, וראינו אותם נוקטים פעולות נגד האוכלוסייה שלהם. אני חושב שחשוב, שיינתן יותר סיקור תקשורתי לעובדה שחמאס התעלל בפלסטינים, התעלל בעזתים בימים האחרונים, וזה משהו שצריך להצביע עליו. אבל את כל זה צריך לנהל כדי לוודא שבנוסף לכך לא יהיו לנו נקודות חיכוך שעלולות לשבש את התהליך הרחב יותר.

"במקביל, תיאום הסיוע ההומניטרי, ויש סיוע הומניטרי שזורם כעת למקומות שמעבר לקו הצהוב. אבל זה כרוך בתיאום עם כל הארגונים השונים האלה מרחבי העולם, כולל ארגונים בינלאומיים וקבוצות צדקה. זוהי משימה עצומה לתאם את כל זה ושהוא יחולק בבטחה.

"במקביל, מדובר בעבודה על יצירת כוח ייצוב בינלאומי. זה כרוך באיחוד כל המדינות שמציעות לספק כוח אדם ומשאבים, איסוף כל המדינות שמוכנות לספק כסף או כוח אדם או שילוב של שניהם, ולאחר מכן קבלת המנדט הבינלאומי הנכון, בין אם זה האו"ם או הסכם בינלאומי, עבודה דרכו כדי לוודא שהישות הזו – כוח הביטחון הזה – תוכל לתפקד, תהיה ממומנת, תבין מהי משימתה בבירור, ותצליח לבצע אותה ביעילות.

שיקום הרצועה תוך הבטחה שעזה לא תשוב לאיים על ישראל

"מעבר לכך, כמובן, יש את הטווח הארוך – השיקום, הבנייה מחדש, יצירת התנאים כך שלעולם לא נראה שוב את מה שקרה ב-7 באוקטובר, כדי שתוכלו להיות במקום שאין בו עוד גורמים הפועלים בתוכו המהווים איום על ישראל או על עמם, לצורך העניין. וכמובן, זוהי תוכנית לטווח ארוך, וזה משהו שהוא גם המפתח לכל זה. זוהי המטרה שכולנו מנסים להגיע אליה.

"לפני שנוכל להגיע למטרה הזו, עלינו לעבור את התהליך שאנחנו מעורבים בו כרגע, שהוא לוודא שהפסקת האש תימשך מבלי ששום דבר ישבש אותה, לוודא שאנשים מקבלים את הסיוע המקיים את חייהם בצורה שלא נבזזת, נגנבת או מופרעת בשום צורה, ובמקביל ליצור את התנאים לכוח הייצוב להיכנס, ברגע שניתן יהיה לארגן אותו, כדי לספק את מה שאנחנו צריכים – הייצוב שאנחנו צריכים – על מנת לעבור לשלבים הבאים של התוכנית הזו".

בסיום הצהרתו ענה מזכיר המדינה האמריקאי לשאלות מעיתונאים:

שאלה: אדוני המזכיר, האם אוכל לשאול לגבי – הנשיא טראמפ בראיון שלו ל"טיים " דיבר על המחבל מרואן ברגותי, האסיר הפלסטיני, ואמר שהוא שוקל להעלות את הנושא שהוא ישוחרר, האם זה משהו שאתם תבקשו מישראל?

מזכיר המדינה רוביו: כן. אין לי חדשות בשבילך בנושא היום. ברור שנעבוד על זה דרך השגרירות שלנו כאן והערוצים הדיפלומטיים שלנו, אבל אין לנו מה להודיע ​​על כך.

האם ישראל זקוקה לאישור אמריקאי לפני כל פעולה צבאית בעזה?

שאלה: מזכיר, קודם כל, ברוך הבא לישראל. שנית, מעולם לא היה דבר כזה בישראל, אבל מה דעתך? האם החלטות צבאיות ישראליות בנוגע לעזה מתקבלות ביעילות בוושינגטון הבירה? ואם צה"ל יזהה שחמאס מתחמש מחדש ומתארגן מחדש, האם נוכל לחדש באופן עצמאי את הלחימה? אם יש סיבה לחדש את הלחימה, האם עלינו לבקש אישור מממשל טראמפ? האם אנו עצמאיים?

מזכיר המדינה רוביו: כן, לא הייתי מנסח זאת כך. אני חושב שהשורה התחתונה היא שאין מדינה על פני כדור הארץ שתרמה יותר לישראל ולביטחונה. כידוע לכם, זהו הנשיא שבמלחמת 12 הימים פגע באיראן באופן שנשיאים אחרים לא היו מוכנים לעשות, והשותפות הזו תימשך. אנו מחויבים מאוד לביטחון ישראל ולתמוך בישראל.

אנחנו גם מחויבים מאוד – ואנחנו חושבים שזה חלק מביטחונה ארוך הטווח של ישראל, ואני חושב ששותפינו הישראלים מסכימים – שיהיה לנו את עזה שכבר לא מרחב פעולה של ארגון טרור. זו הסיבה שתוכנית זו קוראת לפירוז עזה מצבא, ולזה אנחנו מחויבים.

"לא הייתי מנסח את זה כמו שהשאלה שלך שואלת. אני לא חושב שזה קשור לאישור או משהו כזה. זה קשור לכך שבעצם כולנו מחויבים לגרום לתוכנית הזו לעבוד. אין תוכנית ב'. זו התוכנית הטובה ביותר, זו התוכנית היחידה, זו שאנחנו חושבים שיכולה להצליח. זו שאנחנו מאמינים שהיא בדרך להצלחה, בלתי אפשרית, בלתי נתפסת ככל שהייתה.

זכרו לפני חודש, לפני שישה שבועות, אף אחד לא היה מאמין שאפשר שתוציאו את כל בני הערובה – ואני יודע שעדיין יש לנו את שרידי בני הערובה, אז זה חייב לקרות. זה חלק מזה, ואנחנו מאוד מחויבים לוודא שזה יקרה. אנחנו לא הולכים להפסיק ללחוץ עד שכל זה יקרה – כל ההתחייבויות שניתנו כאן יקוימו, וזה כולל את פירוז עזה מנשק.

עכשיו, אנחנו מתמודדים עם גורמים כאן, אנחנו מתמודדים עם קילומטרים רבים של רשתות מנהרות, אנחנו מתמודדים עם שני עשורים של תשתית טרור. עם כל זה צריך להתמודד, ואנחנו נעשה את זה יחד עם ישראל.

שאלה: אם תוכל להתייחס – בעקבות דבריך כרגע על פירוק חמאס מנשקו, האם זה משהו שכוח הביטחון העצמאי יעסוק בו? ואם חמאס יסרב להתפרק מנשקו מרצונו, האם זה משהו שהכוח הזה יהיה מעורב בו, ויכריח אותם להתפרק מנשקו?

מזכיר המדינה רוביו: ובכן – כן, אם חמאס יסרב לפרק את הנשק, זו תהיה הפרה של ההסכם, וזה יצטרך להיות נאכף. אני לא אכנס למנגנונים שבאמצעותם זה ייאכף, אבל זה יצטרך להיות נאכף. כלומר, זו עסקה, ועסקה דורשת עמידה בתנאים. ישראל עמדה בהתחייבויותיה. הם עומדים על הקו הצהוב, וזה מותנה בפירוק הנשק.

אז די לומר שאנחנו גם מקווים ליצור תנאים שנוכל לראות עזה שבה אנשים יכולים לחיות בלי חמאס, שבה יהיו להם מקומות עבודה, שבה יש להם שגשוג, שבה יהיו להם הזדמנויות. אני לא אומר לכם שזה יוקם בשבוע הבא, בסדר? זה פרויקט ארוך טווח. אבל מה שאני אומר לכם הוא שאנחנו רוצים ליצור את התנאים, אנחנו רוצים לעזור ליצור את התנאים כאן כדי שאנשים בעזה לא יצטרכו להיות מוטרדים על ידי חמאס ולמעשה יהיו להם חיים, מקומות עבודה, עסקים ועתיד טוב יותר, והם לא יהיו מעוניינים שוב להצטרף, לתמוך או להיות שבויים על ידי קבוצת טרור.

אז אני חושב שכולם – זה לא רק ארצות הברית, אגב. זה מה שהופך את זה לכל כך ייחודי. זו לא רק ארצות הברית. תבינו שיותר משני תריסר מדינות חתמו על זה, כולל מעצמות אזוריות, מדינות אזוריות, מדינות ערביות. מדינות מוסלמיות ברובן חתמו על ההתחייבות שלא תהיה – שתהיה עזה מפורזת ושלא יהיה חמאס עם היכולת לאיים על ישראל. זו התחייבות לא רק של ארצות הברית. זה נחתם על ידי כל המדינות הללו. אנחנו מצפים לחלוטין שכולם יעמדו בהתחייבויות האלה.

שאלה: אדוני המזכיר, אני חושב שהשאלה מנקודת מבטם של הישראלים היא שבינתיים – כי כולם רוצים את התוכנית הזו, אין ספק בכך. בינתיים, כפי שציינת, כל יום חמאס מתחמש מחדש, מתכונן מחדש, לא מחזיר את בני הערובה המתים שלנו. אז השאלה היא האם בינתיים ארה"ב צריכה לאפשר לישראל לפעול בצד השני של רצועת עזה. בדרך זו גם עבודת ה-ISF העתידית תהיה קלה יותר.

מזכיר המדינה רוביו: ובכן, כרגע, יש הסכם, נכון? וזה דורש משני הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם. אם ההתחייבות – אם העסקה – מה שאתה מתאר לי אומר שהעסקה התפרקה. אבל כרגע אנחנו לא בשלב הזה, וזה מה שאנחנו מנסים למנוע. לכן אני אומר לכם שאנחנו לא נשכח את בני הערובה. אנחנו לוחצים כל יום ונמשיך לדחוף עד ששרידיהם של כל בני ערובה יוחזרו. העבודה נמשכת גם כשאני מדבר אתכם עכשיו. זה מתקדם. זה לא משהו שאנחנו נפסיק לדבר עליו. אנחנו מצפים לחלוטין שחמאס יפרק את הנשק לחלוטין. זה ההסכם עליו הם חתמו. זה ההסכם שכל המדינות שהצטרפו למאמץ הזה חתמו עליו. ואנחנו מצפים שהוא יתקיים.

עכשיו, אנחנו בערך 8, 10, 12 ימים בתוך זה. אבל – והנקודה השלישית היא שאנחנו לא רוצים לראות שום איומים נגד ישראל שיוצאים מהאזורים שבהם חמאס עדיין נוכח, וזה גם לא נסבול. אז הנשיא הבהיר היטב שאם חמאס יאיים על ישראל או ייכשל בפירוק הצבאי, זה יטופל. אבל בואו – זה – זה מהות כל המאמץ הזה, לוודא שכל ההתחייבויות הללו ימולאו משני הצדדים.

הכוח הבינלאומי יהיה חייב לקבל אישור מישראל

שאלה: דווח שארה"ב קיבלה את הווטו של ישראל על כוחות טורקיים ב-ISF. האם זה מדויק? והאם תוכל לספק פרטים כלשהם על כוח הביטחון הזה, כמה גדול הוא יהיה, את מי הוא יכלול, או כל דבר אחר.

מזכיר המדינה רוביו: ובכן, עדיין לא הקמנו את הכוח הזה, אז עדיין יש עבודה. יש הרבה מדינות שהציעו לעשות את זה. ברור, כשמרכיבים את הכוח הזה, זה יהיה חייב להיות אנשים שישראל מרגישה בנוח איתם – או מדינות שישראל מרגישה בנוח איתן גם כן. הרשו לי רק לומר שאני חושב שיש הרבה מדינות שמביעות עניין כרגע. אני לא אכנס לרשימה של מי הן. אני לא אכנס לרשימה של מי הוצע, מי הוטל עליו וטו. אנחנו לא ניכנס לזה. די לומר שאנחנו – הרבה מדינות שהציעו ומעוניינות להשתתף.

אני גם חושב שזה הוגן כלפי המדינות האלה – הן צריכות לדעת למה הן חותמות, וזו הסיבה שהעבודה על יצירת כוחות הביטחון, מה המנדט שלהם, מה הפיקוד שלהם, תחת איזו סמכות הם יפעלו, מי יהיה אחראי על זה, מה תפקידם. כלומר, איך יקבלו משאבים, איך יתקיים וימומן, מהם כללי הפתיחה לקרב – יש הרבה דברים לעבוד עליהם. זו הסיבה שכל האנשים האלה עובדים בבניין הזה. אז חלק מלהשיג אנשים להירשם הוא שאתה צריך לספר להם למה הם חותמים.

"אני לא רוצה להיכנס למי שמוטלים עליו וטו, מי לא מורשים. ברור שכל חבר בכוח הזה צריך להיות מישהו שיש לו יכולת ורצון, אבל גם מישהו שכולם מרגישים בנוח איתו, כולל ישראל.

שאלה: אם הייתי יכול – ממש לידכם ניצב עותק מודפס של – תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, וכפי שאנו רואים במספר ארבע, תוך 40-72 שעות, ישראל צריכה לקלוט את כל בני הערובה הישראלים החיים והמתים. 72 השעות הללו חלפו מזמן ואנחנו לא רואים את בני הערובה הללו מוחזרים במלואם. האם ארה"ב עושה מספיק בשביל זה?

מזכיר המדינה רוביו: כן, ארה"ב עושה יותר מכל אחד אחר למען זה, ואנחנו נמשיך לעשות זאת, וזה יקרה. השרידים ישוחררו. זה יקרה. ואם זה לא יקרה, אז העסקה נשברה. אבל זה יקרה.

"זו לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבים לגרום לזה לעבוד. אין אלטרנטיבה אחרת"

שאלה: והשאלה השנייה היא לגבי הממשלה הטכנוקרטית שתשלוט בעזה, הממשלה הפלסטינית. אנחנו שומעים מחמאס שהם חלק מהוועדה שמרכיבה את הממשלה הזו. האם זה לא מפספס את כל הנקודה של מה שאנחנו עושים כאן?

מזכיר המדינה רוביו: כן, אני חושב שכל מי שמדבר על זה מגזים בהרבה. יש הרבה עבודה לעשות כאן ויהיו כמה מכשולים בדרך ודברים מהסוג הזה שאנשים מעלים. די לומר שכל מי שחתם על התוכנית הזו – כל המדינות האחרות הסכימו וכולם הסכימו שחמאס לא יכול לשלוט ולא יכול להיות מעורב בניהול עתידה של עזה. כולם הסכימו על זה, בסדר, אז זה חייב להיות חלק מזה.

"אנחנו עדיין לא בשלב הזה. זכרו, אנחנו עדיין בשלב של – אפילו כשאנחנו עובדים על כל מה שעובדים עליו, אנחנו רק בשלב של ניסיון לשמור על הפסקת האש. אנחנו מנסים – להיות בשלב של זרימת סיוע הומניטרי. אנחנו מנסים להגיע לשלב של הבטחה שכל ההתחייבויות שניתנו, כולל בני הערובה, יקויימו. אנחנו עדיין בשלב שבו אנחנו צריכים להבטיח שאין איומים על ישראל שמקורם בעזה, כי עדיין יש טרוריסטים בתוך עזה, במיוחד מאחורי הקו הצהוב הזה – או מול הקו הצהוב הזה.

"אנחנו בשלב הזה, וזה מה שכולם כאן עובדים עליו, אפילו כשאנחנו עובדים על שאר המרכיבים של התוכנית שאתם מתארים. זוהי תוכנית לטווח ארוך. לפני שתגיעו לכל 20 הנקודות האלה ותעברו את כל זה, זה ידרוש הרבה עבודה לאורך תקופה ארוכה. כל העבודה הזו נמשכת. אנחנו אפילו לא שבועיים בתוך זה. אני חושב שההתקדמות שנעשתה ב-12 ימים, 14 ימים מאז שהוסכם על זה במקור היא היסטורית ויוצאת דופן.

"אין למה להשוות את זה. אין שום מאמץ אחר בהיסטוריה המודרנית שאפשר להסתכל עליו ולומר שזה פשוט ככה. זה משהו מאוד קשה אבל שווה לעשות. זה יהיה היסטורי אם זה יצליח. אנחנו מחויבים לוודא שזה יקרה. זה ישנה את אופיו – זה ישנה את ביטחון ישראל בטווח הארוך. זה ישנה את אופיו וטבעו של האזור בצורה חיובית. אנחנו מחויבים שזה יעבוד ואנחנו מחויבים להבטיח שכל אחת מהנקודות הללו תעמוד בהן.

"זו לא תהיה נסיעה קלה. יהיו מהמורות בדרך, אבל אנחנו חייבים לגרום לזה לעבוד. אין אלטרנטיבה אחרת, ואנחנו מרגישים טוב לגבי ההתקדמות שנעשית. כל יום שעובר זה משתפר. יש לנו עבודה לעשות, חברים. אנחנו עדיין צריכים – אנחנו עדיין צריכים עוד אנשים שיהיו מעורבים בזה. אנחנו עדיין צריכים עוד רעיונות – עוד התחייבויות לעמוד בהן. אז זה הולך להיות מסע, אבל זה מסע ששווה לקחת, כי אנחנו חושבים שזה יוביל למשהו מיוחד מאוד.

שאלה: אדוני המזכיר, איזה תפקיד רואה ארה"ב לרשות הפלסטינית בעזה ביום שאחרי? שמענו על הרבה תוכניות שבוצעו על ידי הרשות הפלסטינית –

מזכיר המדינה רוביו: הרשות הפלסטינית?

שאלה: כן, זו סמכותו של מחמוד עבאס.

מזכיר המדינה רוביו: ברור שאתה יודע, והבעתי ואנחנו הבענו את חששותינו לגבי הרשות הפלסטינית כפי שהיא עומדת היום. היא בהחלט זקוקה לרפורמה. באשר לתפקיד שהיא תמלא בעתיד עזה, זה עדיין לא נקבע, אם בכלל. אנחנו לא יודעים. אני מתכוון, זה מה שעובדים עליו.

"שוב, זה מאוד מורכב. אנחנו בחוץ – אנחנו מתמודדים עם 30 או 40 שנים של טעויות, 30 או 40 שנים של טרור, 30 או 40 שנים של בעיות עמוקות, ואנחנו בערך 14 יום לתוך ההסכם הזה. אז כרגע, אנחנו מנסים לעבור את זה, וחלק מזה – הממשל ארוך הטווח של עזה שאינו חמאס, זה לא ארגון טרור – זו עבודה שצריך לעשות. כלומר, אני לא יכול לשפוט מראש איך זה ייראה עכשיו, כי זה יהיה משהו שצריך לעבוד עליו יחד עם ישראל, עם מדינות לאום שותפות, ומשהו שכולם – כדי שזה יעבוד, כולם צריכים להסכים לזה. כדי שזה יעבוד, כולם צריכים להסכים לזה. אנחנו – העבודה מתרחשת, אבל אנחנו לא בשלב שבו אני יכול להגיד לכם איך זה באמת ייראה. אף אחד לא יכול להגיד לכם את זה.

"אני יכול להגיד לכם איך זה לא יכול להיראות. זה לא יכול להיות מקום שנשלט על ידי כל מי שרוצה להשתמש בו כנקודת שיגור להתקפות נגד ישראל. אם כן, אז פשוט – תהיה מלחמה נוספת. לא יהיה שלום. לעולם לא יהיה שלום כל עוד יש אזור או טריטוריה שמשמשים כנקודת שיגור לאיים על ביטחון ישראל. כולם מבינים את זה, וכל מי שחתם על העסקה הזו מבין את זה.

אונר"א לא תמשיך לפעול בעזה

שאלה: לגבי סיוע הומניטרי, ציינת שזה יתואם כאן. אני תוהה אם תוכל לומר מה יהיה תפקידו של האו"ם, ובאופן ספציפי איזה תפקיד עשויה אונר"א למלא ב…

מזכיר המדינה רוביו: אונר"א לא הולכת למלא שום תפקיד בזה. אונר"א לא תשחק שום תפקיד. והאו"ם כאן. האו"ם – אנחנו יכולים – אנחנו רואים את העבודה שהם עושים, תוכנית המזון העולמית. יש גם ארגונים לא ממשלתיים ללא מטרות רווח, ארגוני סיוע הומניטרי שמעורבים בזה – "ארנק השומרונים" – אז זה קונגלומרציה של בערך שמונה עד שתים עשרה קבוצות שנמצאות כאן. האו"ם כאן. הם בשטח. אנחנו מוכנים לעבוד איתם אם הם יכולים לגרום לזה לעבוד, אבל לא אונר"א. אונר"א הפכה לחברת בת של חמאס.

לא יהיו בעזה רקטות, מנהרות וכל דבר שמאיים על ביטחון ישראל

שאלה: אדוני השר, כשאתה מדבר על פירוק חמאס מנשקו, היה דיון על תוכנית לרכישת נשק בחזרה.

מזכיר רוביו: ובכן, יש הרבה רעיונות שצפים שם בחוץ. בסופו של דבר –

שאלה: אז עד כמה מתייחסים לזה ברצינות?

מזכיר המדינה רוביו: ובכן, אני לא יודע. תראו, יש הרבה רעיונות בנושא. השורה התחתונה היא שלא יכול להיות שום דבר ממרכיבי הטרור. לא יכול להיות מנהרות, לא יכול להיות רקטות, לא יכול להיות שום דבר שמאיים על ביטחון ישראל. אני מתייחס לתשובה שנתתי: אם ביטחון ישראל מאוים, אם בעוד חמש שנים, שלוש שנים, שנתיים עזה תהיה מקום שממנו אנשים שרוצים להשמיד את ישראל יוכלו לפעול ללא עונש, לא יהיה שלום. כולם יודעים את זה. כל מדינה שחתמה על זה מבינה את זה. זה אחד העקרונות המתוארים כאן. זו לא יכולה להיות התוצאה.

התוצאה צריכה להיות עזה שבה לאנשים יהיו עבודה, חיים ועתיד טוב יותר, ואנשים לא חושבים איך אני הורג ישראלים, איך אני תוקף את ישראל. כי אם לא נגיע לנקודה הזו, אז לא יהיה שלום. לא יהיה שלום מתמשך. אי אפשר לחיות בשלום עם גורמים שרוצים להשמיד אותך, להרוג אותך ולבצע עוד פיגוע ב-7 באוקטובר. כולם מכירים בכך.

אבל יש הרבה עבודה שאנחנו צריכים לעשות כדי להשיג את זה. אנחנו לא שם היום, 14 יום, 13 יום אחרי שנחתמה העסקה הזו. אבל אני יכול להגיד לכם שעשינו יותר התקדמות ב-13 ימים ממה שמישהו חשב שאפשרי. עשינו כברת דרך ארוכה. זה – אבל זה המייל הראשון במסע ארוך מאוד. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, אבל אנחנו אופטימיים שזה הולך בכיוון הנכון. אנחנו במצב טוב יותר היום מאשר היינו אתמול ומצב טוב יותר אתמול מאשר שלשום, אבל אף אחד לא אשליה. יש הרבה עבודה קשה לפנינו. יהיו מהמורות בדרך. יהיו איומים על השלום הזה שיצוצו ונצטרך להתמודד איתם, אבל יש גם כמה הזדמנויות מרגשות שאנחנו רוצים לוודא שאנחנו רודפים אחריהן.

שאלה: ונושא נוסף, אני מדבר על סיפוח. השתמשת במונח יהודה ושומרון לפני כמה חודשים. וברור שלא יהיה סיפוח, אבל אני תוהה אם אתה עדיין מחויב לשם המונח יהודה ושומרון.  אתה, הנשיא וסגן הנשיא הביעו התנגדות לסיפוח. האם קיבלת הודעה מהישראלים שהם לא מתכוונים להמשיך עם זה בגדה המערבית?

מזכיר המדינה רוביו: ובכן, זו הצבעה שנערכה בכנסת. ממה שהוסבר לי, גורמים ניסו להשתמש בה כדי להביך את נתניהו בזמן שסגן הנשיא היה כאן. די לומר, אנחנו לא חושבים שזה יקרה, וחשוב מכך, זה לא מנקודת מבט חקיקתית בנויה בצורה שיכולה לקרות. אבל זה גם יאיים על כל התהליך הזה. כלומר, אנחנו מבינים את זה, נכון? כלומר, כולם צריכים להבין שאם משהו כזה יקרה – כרגע, אם זה יקרה, הרבה מהמדינות המעורבות בעבודה על זה כנראה לא ירצו להיות מעורבות בזה יותר. זה איום על תהליך השלום וכולם יודעים את זה. אבל אני לא נכנס לעניינים של הפוליטיקה הישראלית. אנחנו מתמקדים בשלום ובביטחון.

רוביו: יש כמה מדינות שכבר ניתן לצרף כעת להסכמי אברהם

שאלה: למה נוכל לצפות מבחינת הסכמי נורמליזציה עתידיים לאחר הפסקת האש הזו? שמענו על ערב הסעודית; שמענו על מדינות אחרות. האם יש משהו שאתה יכול לומר לעם הישראלי לגבי היתרונות האפשריים של עסקה זו בהמשך?

מזכיר המדינה רוביו: ובכן, אני לא חושב שאני צריך להסביר לעם ישראל את היתרונות של נורמליזציה עם יותר מדינות, במיוחד עם מדינות אזוריות – חלקן היו בדרך לעשות זאת לפני ה-7 באוקטובר והיינו קרובים. אז אני חושב שתסתכלו על הסכמי אברהם; נהיה מאוד פתוחים לגבי העובדה שאנחנו רוצים להרחיב את זה ולהוסיף עוד מדינות לזה. ואנחנו רואים את זה כמועיל הדדית. זה לא רק מועיל לישראל, זה מועיל למדינות האלה. יש לנו הרבה מדינות שרוצות להצטרף, שהביעו עניין בהצטרפות ורוצות להצטרף. אז אני חושב שזה יהיה נהדר, ואני חושב שזה יכול להיות תוצר לוואי של השגת חלק מזה. ו–

שאלה: הזכירו כמה שמות?

מזכיר המדינה רוביו: ובכן, אני לא אציין את שמות המדינות, כי זה תלוי בהן להכריז על כך. הן יגידו – אני מכריז עליהן כאן, והן – ואז הן – אולי הן אפילו לא דיברו עם העם שלהן על זה עדיין. אבל אני חושב שאנחנו יודעים מי חלק מהן, נכון? אנחנו יודעים מי חלק מהן. ואנחנו חושבים שזה יהיה נהדר. יש כאלה שגדולות יותר מאחרות.

אבל אנחנו רוצים שיהיו כמה שיותר חברים בהסכמי אברהם. העבודה הזו נמשכת, ואני חושב שמה שאנחנו עושים כאן יכול לעזור ליצור את המומנטום שזה יקרה. אז כן, אני חושב שהסכמי אברהם יכולים לצמוח. אני חושב שיש כמה מדינות שאפשר להוסיף כרגע שרצו, אבל אנחנו רוצים לעשות משהו גדול בנידון. אז אנחנו עובדים על זה. אבל תאמינו לי, יש לנו יחידה שלמה במחלקת המדינה שעובדת על זה. הבעיה היא שחלקן כאן עובדות על זה עכשיו, אבל הן יכולות לעבוד על שני דברים בו זמנית.