השופטות זעמו: "למה לא עצרתם את כל 5,700 המשתמטים? לפחות 2,000 תעצרו"

בג"ץ דן הבוקר ביישום ואכיפת חוק הגיוס והסנקציות שנוצרו עם ביטול סעיף ג1 על ידי בית המשפט עצמו לפני כשנה וחצי. הרכב השופטים מונה חמישה: סגן נשיא העליון השופט נועם סולברג, השופטת דפנה ברק ארז, השופטת יעל וילנר, השופט דוד מינץ והשופט עופר גרוסקופף.

עו"ד נטע אורן, נציגת הפרקליטות, הציגה את מצב שליחת הצווים לחרדים, לדברי הפרקליטות כל הצעירים החרדים בגיל גיוס כבר קיבלו צו ראשון. השופטת יעל וילנר הגיבה: "למה אתם אומרים שהעתירות התייתרו בגלל שהוצאתם צו ראשון? העותרים ביקשו צווי גיוס". השופט סולברג גם הוא תמה: "אנחנו דיברנו על צווי גיוס".

השופטת דפנה ברק ארז אמרה לנציגת המדינה: "זה נראה שאין לכם מושג מה המצב. יש צעדי אכיפה נוספים שניתן למצות מבלי להידרש להליך חקיקת חוק גיוס חדש, שהוא ארוך ומורכב".

השופטת: למה לא עצרתם כבר אלפי חרדים?

במהלך הדיון אמרה נציגת הפרקליטות כי נכון להיום מתוך 24,000 החרדים שקיבלו ראשונים צווי גיוס, כ-800 חוילו, כ-400 בתהליך של צו גיוס, כ-9,400 נמצאים תחת צו 12 לאחר שלא שיתפו פעולה עם צו הגיוס, כ-5,700 הוכרזו משתמטים.

השופטת יעל וילנר התייחסה לכמות המשתמטים ושאלה: "והם כולם עצורים"?

עו"ד נטע אורן: "לא גברתי"

השופטת יעל וילנר: "למה לא"?

עו"ד נטע אורן: "קודם כל, כי לעצור כמות כזו"…

השופטת יעל וילנר: "ומי שהוכרז כמשתמט זה מעצר, נכון? במלש"ב רגיל"

עו"ד נטע אורן: "כן, מי שהוכרז כמשתמט מפעילים כנגדו את אמצעי האכיפה על פי הדין המשמעתי ואחרי שנתיים היעדרות גם את הדין הפלילי. אבל הכמות הזו של יותר מ-15,000 מלשב"ים שהם תחת צו 12"…

השופטת יעל וילנר: "רגע אנחנו מדברים על כחמשת אלפים שהם הוכרזו כמשתמטים והם יכולים להיכנס למעצר, האם הם כולם במעצר"?

השופטת דפנה ברק ארז, ביקשה לדעת כמה משתמטים הועמדו לדין במהלך השנה האחרונה. "הנתונים הם חשובים, אתם אומרים שנעשים מאמצים אפקטיביים, אנחנו רוצים לראות נתונים כדי לראות האם מתבצעות פעולות מספקות".

עו"ד נטע אורן: "מעבר לבעיה המעשית להכניס לבתי הכלא 5,700 עצורים"…

השופטת יעל וילנר: "אז 3,000 או 2,000 בואי נתחיל בקטן, התשובה שאין מקום במובן הפיזי היא מאוד מוקשית, אפשר להכין מקום, אולי לא 5,700, אז 4,000, 3,000, 1,000, גם על אלף גברתי תאמר שאין מקום"?!

השופטת דפנה ברק ארז: "יש גם מעצרים על תנאי, יש כל מיני אפשרויות".

עו"ד נטע אורן: "אני רוצה להתייחס לאמצעים שכן ננקטים, מה שצה"ל רוצה וצריך אלה חיילים משרתים ולא עצורים בבתי הכלא".

מהומה התחוללה כאשר אדם בעל חזות חרדית צעק באולם הדיונים: "אנחנו גאים להשתמט, תעצרו אותי – רוצחים". משמר בתי המשפט הוציאו את האדם מחוץ לאולם וכפתו אותו באזיקים. בהמשך הדיון התפרץ אדם נוסף לדיון וצעק: "אסור לנו להתגייס, ואנחנו לא נבהלים מסנקציות", חרדים נוספים קראו: "נמות ולא נתגייס". גם הם הוצאו מהדיון על ידי צוות האבטחה.

השופטת וילנר הוסיפה: "אין לנו עניין לראות אותם במעצר – אנחנו רוצים לראות תוצאות של עלייה באחוזי הגיוס".

עו"ד אורן נציגת הפרקליטות אמרה: "גברתי אנחנו כמובן מצטרפים לקריאה. המחירים הכבדים שהמשק משלם, וחוסר השוויון זועק לשמיים הוא ידוע ומכאיב. יש את סמכויות הצבא, ונוכל להסביר ולפרט למה לדעתנו הבאה לנקודת הקצה של מאסר היא מורכבת ולא תוביל לגיוס חיילים".

השופטת ברק ארז: "אתם אומרים שעשיתם פעולות אפקטיביות, נרצה לראות את הנתון הזה".

השופט מינץ שאל האם יש אכיפה בררנית לטובת משתמטים החרדים, נציגת המדינה הבהירה כי האכיפה נעשית באופן שוויוני ביחס לכל המשתמטים מכל המגזרים. אולם השופטים לא קיבלו את דבריה ודרשו לראות נתונים המוכיחים זאת.

השופט גרוסקופף: "התחושה שלי שנגד משתמטים חילונים כן ננקטות פעולות אכיפה מעבר להכרזה כמשתמטים. אני מבקש את הנתונים ההשוואתיים". נציגת המדינה טענה שחלק מהנתונים על האכיפה לא ניתן לחשוף.

השופט נועם סולברג: "הולך ומזדקק הצורך באמצעי אכיפה שיביאו לתוצאות, הצבא זקוק אתמול ל12,000 לוחמים".

עו"ד אורן נציגת המדינה: "קודם לכן הייתה מגבלה, אך מתחילת שנת 2026 לצבא אין שום מגבלה על מספר החרדים שהוא יכול לקלוט לשירותיו".

השופטת וילנר: "זו בשורה טובה שמאוד משמח לשמוע".

חרדים מוצאים בכוח מאולם בית המשפט לאחר שצעקו באמצע הדיון. צילום: Chaim Goldberg/Flash90