החשודה העיקרית מטיחה האשמות ומודה בחשדות; מכתב ההתפטרות של הפצ"רית נחשף

הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר ירושלמי, נפגשה הבוקר עם הרמטכ"ל אייל זמיר והודיעה לו על התפטרותה מתפקידה בצה"ל. ההודעה של הפצ"רית מגיעה יומיים לאחר שהוצאה לחופשה בעקבות חשיפת חשדות חמורים למעורבותה בהדלפת הסרטון הערוך והמגמתי משדה תימן ששודר על ידי גיא פלג בחדשות 12.

דובר צה"ל עדכן על התפטרותה בהודעה רשמית: "הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, ביקשה הבוקר (ו׳) מהרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לסיים את תפקידה. הרמטכ"ל קיבל את בקשתה לסיים את התפקיד באופן מיידי ויפעל לייצוב הפרקליטות הצבאית ושמירה על חיילי צה"ל. הרמטכ"ל בטוח כי תתקיים חקירה יסודית לחקר האמת".

במכתבה סיפרה כי "תפקיד הפרקליטה הצבאית הראשית היה גולת הכותרת של שירותי הצבאי. היתה לי הזכות לשמש בשורת תפקידים בליבת העשייה המשפטית והצבאית. שימשתי בתפקיד הפצר"ית מתוך תחושת אחריות עמוקה. ראיתי ועודני רואה זכות גדולה לעמוד בראש יחידה חזקה ועצמאית, שעמדה ותעמוד תמיד במרכז העשייה המשפטית בישראל".

חולקת שבחים לעצמה ומצדיקה את ההדלפה

למרות חומרת החשדות כנגדה, כתבה הפצ"רית שבחים על פועלה במלחמה: "בשבעה באוקטובר 2023 חוו צה"ל והמדינה כולה, טלטלה שכמותה לא ידענו. למן יומה הראשון של המלחמה, התייצבו קצינות וקציני הפרקליטות הצבאית לצד מפקדי צה"ל, בכל החזיתות, על מנת לסייע להם לממש, בהתאם לדין, את מטרות המלחמה".

היא הגדילה לעשות וטענה כי סייעה לצה"ל המלחמה וכתבה: "זו המלחמה הארוכה והמורכבת ביותר שידע דורנו. זו גם המלחמה המשפטית ביותר שידענו. העשייה המשפטית הפכה במלחמה לחזית בפני עצמה – החזית המשפטית. היא התאפיינה בהיקף חסר תקדים של סוגיות מורכבות, רגישות, ובעלות השלכות כבדות משקל על הלחימה. הפרקליטות הצבאית תחת פיקודי, תרמה לחופש הפעולה של צה"ל, בכך שפעלה להבטיח כי פעולותיו מתנהלות בהתאם לדין".

בניסיון להצדיק את מעשיה כתבה: "צה"ל הוא צבא מוסרי ושומר חוק. לכן, גם במלחמה מתמשכת וכואבת חובה לברר חשדות למעשים אסורים. זו חובתנו החוקית והערכית. אין בכך להחליש או לפגוע חלילה בצה"ל. ההיפך הוא הנכון. זהו מקור עוצמה. זוהי ערובה לחוסנו של הצבא, והיא שומרת עליו ועל משרתיו מבפנים ומבחוץ".

"בהתאם, ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה בנוגע לאירוע בבסיס שדה תימן היתה מחויבת המציאות. אכן, העצורים בשדה תימן הם מחבלים ופעילי טרור מהסוג הגרוע ביותר. חובה למצות איתם את הדין. אין בכך כדי לגרוע מחובתנו לחקור כאשר מתקיים יסוד סביר לחשד לביצוע מעשה אלימות כלפי עצור".

מותחת ביקורת על מי שטענו לכשלים בחקירה

יפעת תומר ירושלמי מתחה ביקורת על מי שהתנגדו לחקירה המרושעת וכתבה: "לצערי, תובנה בסיסית זו – שקיימים מעשים שאסור לעשותם גם לנקלים שבעצורים – כבר אינה משכנעת את כולם. בשנתיים האחרונות נדרשתי לפעול להגנתה של היחידה ולהגנתם של משרתיה מפני מסע דה-לגיטימציה פסול וכוזב. קציני וקצינות הפרקליטות הצבאית מצאו עצמם נתונים למתקפות אישיות, להטחת עלבונות חריפים, ואף לאיומים של ממש. כל זאת, משום שעמדנו על משמר שלטון החוק בצה"ל – יחד עם המפקדים ולצידם".

"מסע הרסני זה הגיע לשיאו בעקבות ההחלטה לחקור את פרשת שדה תימן. במקרה זה נלוו לדברי הבלע כלפי גורמי אכיפת החוק בצה"ל, מעשים חמורים וחסרי תקדים, לרבות פריצה המונית לבסיס שדה תימן ולבסיס בו שוכן בית הדין הצבאי. מסע השיסוי לווה בהסתה חמורה כאילו אנו מעדיפים מחבלים על פני לוחמינו. מסע זה נמשך עד עצם היום הזה והוא פוגע פגיעה קשה ועמוקה בצה"ל, בתדמיתו, ובחוסנם של חיילי צה"ל ומפקדיו".

מודה בפה מלא בחשדות

הפצ"רית מודה בפה מלא בכך שאישרה את הדלפת חומרי החקירה: "כמי שעומדת בראש הפרקליטות הצבאית, ומתוך תחושת אחריות עמוקה לצה"ל, ליחידה ולפקודיי, אישרתי הוצאת חומר לתקשורת, בניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא. אני נושאת באחריות מלאה לכל חומר שיצא לתקשורת מתוך שורות היחידה. מאחריות זו נובעת גם החלטתי לסיים את תפקידי כפרקליטה הצבאית הראשית".

בהמשך דבריה טענה: "בכל תפקידיי, פעלתי לשם שמירה על שלטון החוק בצה"ל. אין ולא עמדה לנגד עיניי כל תכלית אחרת. מטרה זו עמדה ביסוד פעולותיי גם בפרשת שדה תימן. לא כך תכננתי לסיים את שירותי הצבאי, אך אין בנסיבות הנוכחיות כדי להפחית מהגאווה העצומה ומהכרת התודה שאני חשה על הזכות שהייתה לי לשרת בארגון מופת ולהוביל את הפרקליטות הצבאית בתקופה מאתגרת זו".

בעצם פרסום המכתב מפרסמת הפצ"רית את גרסתה לכלל הציבור, ובהם יתר המעורבים בפרשה החמורה. היא אינה טורחת להתייחס לנזק העצום שנגרם כתוצאה מפרסום הסרטון, ואף מספקת נימוק "משכנע" להחלטה לפרסמו: "בניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא".

הפצ"רית צפויה להיחקר באזהרה בימים הקרובים כחשודה המרכזית בפרשה החמורה.