בית המשפט העליון ידון היום בעתירות השונות בנוגע לגורם האחראי על חקירת פרשת 'שדה תימן', חקירת הדלפת הסרטון ממתקן המעצר ושיבוש הליכי החקירה שבוצע במהלך השנה האחרונה בעת שכביכול בוצעה חקירה לגילוי המדליף.
משני צדי המתרס יתייצבו עורכי הדין של היועמ"שית גלי בהרב מיארה ועורכי הדין של שר המשפטים יריב לוין. היועמ"שית החליטה להעביר את ניהול החקירה לידי הפרקליטות, ואילו שר המשפטים העביר את ניהול החקירה לידי נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה.
בג"ץ ידון בעתירות הדורשות לפסול את מינוי קולה, וכן בעתירות הדורשות למנוע מהיועמ"שית ומהפרקליטות לעסוק בנושא. נכון להיום, החקירה מנוהלת ללא פרקליט מלווה, אלא באופן עצמאי על ידי המשטרה ובפיקוח של מפכ"ל המשטרה קובי לוי.
להלן נסכם את עיקרי הטענות של הצדדים, שיובאו להכרעת בית המשפט הבור בשעה 10:00.
היועמ"שית דורשת במכתבה לפסול את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה מהנימוקים הבאים:
- עצם מינויו בידי שר המשפטים, זו התערבות פוליטית פסולה בחקירה פלילית מתנהלת באמצעות הכתבת זהותו של התובע בידי דרג פוליטי.
- היעדר סמכות בדין לשר המשפטים להעביר את התפקיד של היועמ"שית לידי גורם אחר בניגוד לחוות דעת של היועמ"שית.
- טענה שמדובר בפעולה שהתקבלה על יסוד שיקולים זרים; ללא קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק ותוך "סימון המטרה מסביב לחץ".
- ניגוד עניינים – מינויו של נציב תלונות על השופטים למי שלבסוף יתייצב לפניהם כתובע בתיק, תיצור סיטואציה חריפה של ניגוד עניינים מוסדי אל מול השופטים בערכאות הפליליות הנתונים לביקורתו.
מנגד שר המשפטים יריב לוין טוען כי אל לה ליועמ"שית להתערב בהחלטתו, הוא רומז שהיא עצמה חשודה בפרשה כמו גם אנשי הפרקליטות, והם מנועים מעיסוק בה.
- הפרקליטות והיועמ"שית הם "גורמים אשר היו מעורבים במסכת העובדתית העומדת בבסיס החשדות הנחקרות בפרשה". הותרת החקירה בידיהם, משמעותה, בראש ובראשונה שיבוש החקירה והעדר אפשרות של ממש להגיע לחקר האמת.
- פגיעה נוספת ואנושה באמון הציבור במערכות המדינה ובראשם מערכת אכיפת החוק, פגיעה שממנה ספק אם תהיה אפשרות תיקון.
- שר המשפטים הפעיל סמכותו באופן המתחייב מתפקידו הציבורי ומהשליחות שנטל על עצמו. סיכול החלטתו לא רק שאינה אפשרית על פי דין, אלא שיהיה בה כדי להוביל לפגיעה אנושה באמון הציבור במערכות המדינה ובראש ובראשונה במערכת אכיפת החוק.
- ביטול החלטת השר – שיבוש חקירה: נראה כי בהעדר נימוק משפטי של ממש, הניסיון לטרפד את החלטת השר אינו אלא ניסיון למנוע הגעה לחקר האמת בפרשה. אל לו לבית המשפט לתת יד לניסיון פסול זה.
עורכי הדין המייצגים את השר יריב לוין נימקו את הבחירה בנציב התלונות על השופטים וכתבו: "כבוד השופט בדימוס אשר קולה, הנו אדם שאיננו כפוף למערכות הצריכות בדיקה וחקירה. הוא אינו כפוף לשר או לאיש במערכת הפוליטית, ובד בבד אינו כפוף לאף אחד מהגורמים שיתכן וידרשו למסירת עדות או לחקירה. אין ולא ניתן להטיל ספק ביושרו ובכישוריו המוכחים בתחום המשפט הפלילי. אין גם חולק כי ליווי החקירה על ידו יבטיח אמון ציבורי רחב בתהליך כולו, יגביר משמעותית את הסיכוי להגיע לחקר האמת, וירפא ולו חלק מן הפגיעה שכבר נגרמה בתהליכי החקירה ובאמון הציבור בה".
עוד טוענים עורכי הדין כי "אין בידי העותרים להצביע על כל סיבה מהותית אשר בגינה ראוי להעדיף גורם אחר אשר יפקח על החקירה, על פני כב' השופט בדימוס קולה. אין בנמצא גורם מקצועי יותר ממנו, אין בנמצא גורם בלתי תלוי במידה רבה ממנו, ואין בנמצא גורם הנהנה מאמון ציבורי רחב, כפי שהוא זוכה לו. עצם הניסיונות למנוע מהשופט בדימוס קולה למלא את התפקיד שהוטל עליו על ידי שר המשפטים, מעוררים חשש כבד כי יש מי שמעוניינים למנוע את בירור האמת ואת מיצוי החקירה. למעלה מכל ספק, היענות של בית המשפט הנכבד לנסיונות אלה, תגרום נזק עצום לכלל מערכות אכיפת החוק והמשפט, ולפגיעה נוספת באמון הציבור במערכות אלה, אשר תוצאותיה יורגשו לאורך שנים".
על המקור החוקי למינוי מצביעים עורכי הדין: "פעולת השר למינוי כב' השופט קולה נעשתה מתוקף סמכותו, על פי סעיף 23א(ד) לחוק, וזאת בשעה ששימוש בסמכות כאמור נעשה בעבר מבלי שהייתה טענה בקשר לכך. לשונו של החוק ברורה, והיא מקנה לשר סמכות מפורשת לפעול כפי שפעל. עוד יוסף, כי חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, קובעת מניעות ברורה ליועצת המשפטית לממשלה ולמשנה לפרקליט המדינה (עניינים מיוחדים) מלהשתתף בליווי ופיקוח על החקירה המתנהלת כעת, וכן קובעת כי "למותר להעיר כי אדם שיצטרך לתת עדות בפרשה, גם אם אינו חשוד בדבר, אינו יכול להיות חשוף למכלול של חומרי החקירה, ובוודאי אינו יכול להיות אחראי על ניהול החקירה או אפילו להשתתף בה או ללוות אותה".
