סין ויפן מצויות בשבוע השני למשבר דיפלומטי מתוח, הכולל מתקפות מילוליות חריפות, זימוני שגרירים ואיומים עקיפים – בעקבות דבריה של ראש ממשלת יפן החדשה, סאנאה טאקאיצ'י, על האפשרות לתגובה צבאית יפנית במקרה של מתקפה סינית על טייוואן.
טאקאיצ'י, שהושבעה בחודש שעבר והפכה לאישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת יפן, אמרה בפרלמנט כי שימוש סיני בכוח נגד טייוואן עלול להיחשב "איום קיומי" – הכרזה יוצאת דופן מצד מנהיג יפני מכהן.
סין, המתייחסת לטייוואן כחלק משטחה ואינה שוללת השתלטות בכוח, דרשה מטאקאיצ'י לחזור בה מהדברים, וכינתה אותם "מחפירים".
התגובה הסינית היתה מהירה וחריפה: פרשנים ודיפלומטים סינים תקפו את טאקאיצ'י בטרמינולוגיה קיצונית, כולל רמיזות לאלימות. הקונסול הכללי של סין באוסקה כתב כי "את הצוואר המלוכלך יש לערוף" – פוסט שנמחק בהמשך.
שתי המדינות זימנו את שגרירי הצד השני במחאה. טוקיו גינתה את דברי הקונסול הסיני כ"בלתי הולמים לחלוטין". בייג'ינג, מצדה, זימנה את שגריר יפן כדי למחות על אמירותיה של טאקאיצ'י, וטענה כי דבריה "חצו קו אדום" ומהווים "איום צבאי". משרד ההגנה הסיני הזהיר כי יפן "תתרסק על קיר הפלדה" של הצבא הסיני אם תתערב בסוגיית טייוואן.
גם ארצות הברית נכנסה לזירה: שגריר ארה"ב ביפן קרא לסין "להתנהג כשכנה טובה", והביע תמיכה בעמדת יפן. המשבר מתרחש על רקע יחסי סחר משמעותיים בין סין ליפן, לצד מתיחויות היסטוריות וטריטוריאליות ארוכות שנים.
טאקאיצ'י, המזוהה עם קו ניצי כלפי סין ותמיכה מסורתית בטייוואן, עשויה לחזק את מעמדה בקרב גורמים שמרניים ביפן – ואף בוושינגטון.
לפי מומחים: חריפות התגובה הסינית נובעת מרגישותה של סוגיית טייוואן, המהווה "קו אדום" מבחינת בייג'ינג. אף שהצהרותיה של טאקאיצ'י פרובוקטיביות, אין בכך עדות לכוונה ממשית לעימות צבאי.
מבחינה פוליטית, המשבר אינו צפוי להוביל להסלמה מיידית, אך הוא מדגיש את השבריריות ביחסי בייג'ינג–טוקיו.
טייוואן טענה כי האזהרות הסיניות ליפן משקפות "מנטליות הגמונית" ופעולה שנועדה לשנות את הסדר הבינלאומי בכוח. האי הדגיש כי פעילות סין במצרי טייוואן הולכת וגוברת וכי יפן זכאית לדון בהשלכות האזוריות של התנהלות זו.
