השר יריב לוין רומז: האם יצחק עמית מסייע בשיבוש חקירת הפצ"רית?

שר המשפטים יריב לוין פנה בבקשה דחופה לבג"ץ על מנת שזה יבטל את הצו הארעי שהוציא השופט יצחק עמית כנגד מינויו של השופט יוסף בן חמו לניהול חקירת פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן, וימחק על הסף את בקשת פרקליטות המדינה לקיום דיון נוסף בניגוד העניינים של היועמ"שית.

עורכי דינו של לוין טוענים כי "סמכותו של בית המשפט לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ שניתן פה אחד, אינו מאפשר את עיכוב מינויו של השופט (בדימוס) בן חמו. משמעותו היחידה של צו לעיכוב ביצוע פסק הדין, הנה הותרת מינויו של השופט (בדימוס) אשר קולה על כנו. סוגיית מינויו של השופט (בדימוס) בן חמו לא נדונה בפסק הדין של בית המשפט הנכבד וגם לא בעתירה לדיון נוסף, ומשכך אין בהחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין כדי להביא לעיכוב המינוי".

"זאת ועוד, עיכוב המינוי איננו משמר את המצב הקיים, אלא מוביל לפגיעה חמורה בחקירת "פרשה חסרת תקדים – שבר – שבמסגרתה נחשדים בכירים בפרקליטות הצבאית, ובכללם העומדת בראשה, בביצוע מעשים חמורים, ביניהם הדלפת חומרי חקירה ושיבוש הליכי משפט".

עורכי דינו של לוין טוענים עוד כי חקירת המשטרה שהחלה בעצלתיים, לשון המעטה, בליווי גורם המצוי בניגוד עניינים – היועמ"שית – מבלי לבצע פעולות חקירה נדרשות כבר בשלביה הראשונים, מתנהלת מזה שבועות מספר ללא גורם מלווה. "קשה להמעיט מהנזק החמור שנגרם לחקירה בכל יום בו לא מפקח עליה גורם חיצוני נטול פניות, אשר יש בניסיונו, מומחיותו וכישוריו להובילה למיצוי המהלכים הנדרשים במסגרתה במטרה להביא לחקר האמת".

"בפסק הדין נקבע פה אחד, שהמנוי האמור הנו הכרח, והכרח זה יש לקיים ללא כל דיחוי נוסף. משכך, הרי שהצו הארעי איננו משמר את המצב הקיים, אלא גורם לפגיעה אנושה, אשר עלולה להיות בלתי הפיכה, בקידום החקירה, לשיבושה ולאיון יכולתם של החוקרים להגיע לחקר האמת. כל זאת בשעה שמנגד ברור שלא יכול להיגרם כל נזק מפיקוח של שופט על החקירה".

השלכות מרחיקות לכת ורמיזות לשיבוש מצד השופט יצחק עמית

פרקליטי לוין מפרטים את ההשלכות החמורות שיש להותרת הצו הארעי שנתן השופט עמית על כנו:

א. הצו הארעי התלוי ועומד איננו מאפשר כל פיקוח על החקירה שאין שניה לה בחשיבותה. כבר עתה קיים חשש כבד כי החקירה מתנהלת באופן שמאפשר "לטייח" את האמת ולמנוע את מיצויה. האינטרס הציבורי מחייב לקדם את החקירה תחת פיקוח חיצוני הולם ללא כל עיכוב נוסף.

ב. העדר הפיקוח על החקירה, אינו אלא המשך לתחילתה של הפרשה, כאשר החקירה נוהלה על ידי סגן הפצ"רית, ללא פיקוח חיצוני אמיתי. התוצאה העגומה של אותה חקירה ידועה. החקירה נוהלה באופן פיקטיבי בידי הפרקליטות הצבאית ב"פיקוח" פרקליטות המדינה והיעוץ המשפטי לממשלה. תוצאתו של מהלך זה היתה יצירת מצג שווא בדבר חקירה, שהלכה למעשה כלל לא התקיימה, ולדיווחי כזב לרשויות השלטון ובראשם לבית משפט נכבד זה. הצו הארעי שניתן מותיר גם את החקירה הנוכחית ללא פיקוח ואין לצפות שתוצאתו תהיה, זו הפעם, שונה.

ג. הניסיון להמשיך ולמנוע חקירה אפקטיבית, לאחר שבית המשפט העליון קבע כי מדובר בהכרח, הנו פסול, ועלול להצליח ככל וחלילה יוותר הצו בעינו.

ד. דווקא הניסיון החוזר ונשנה למנוע פיקוח חיצוני על החקירה ולנהל הליכי סרק על מנת להותיר את החקירה תחת חסותם של גורמים המצויים בניגוד עניינים, מעורר חשד ממשי כי יש הפוחדים מהחקירה ומהעלול להתברר במהלכה. הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין הנה המשכו של ניסיון זה, והצו הארעי שניתן, עלול להביא לקידומה של מטרה פסולה זו.

על אף מינויו, פעם אחר פעם, של גורם נטול פניות, שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, שלא ניתן לחשוד ביושרו או בכישוריו לעמוד במשימה החשובה, מנסה העותרת וכמוה גם היעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, למנוע מינוי ראוי זה. ונשאלת השאלה: איזה נזק יכול להיגרם מפיקוח של שופט על חקירה?"

בקשת הפרקליטות דקות לפני שבת – דיון מחודש בניגוד העניינים של בהרב מיארה

ביום שישי, דקות לפני כניסת השבת, הגישה הפרקליטות בקשה לדיון חוזר בפסק הדין של בג"ץ שקבע כי היועמ"שית מצויה בניגוד עניינים חריף בפרשת חקירת הפצ"רית. הבקשה הוגשה על דעת פרקליט המדינה, חרף העובדה שבג"ץ קבע פה אחד כי הוא מצוי בניגוד עניינים חמור.

בהתאם לכך מבקשים פרקליטיו של שר המשפטים "להורות על מחיקה על הסף של עתירת פרקליטות המדינה לקיום דיון נוסף", לדבריהם: "עתירה זו הוגשה ללא סמכות על ידי גורם המצוי בניגוד עניינים חריף עם עניינה של החקירה, תוך ניצול משאבי המדינה למטרות אישיות של מגישי העתירה, ובניגוד לעמדת השר ולמצב המשפטי הקיים כפי שנקבע פה אחד על ידי בית משפט נכבד זה".

"התנהלות זו של עובדי ציבור בכירים במערך אכיפת החוק, הפועלים במודע במצב של ניגוד עניינים, על פי פסיקה פה אחד של בית המשפט העליון, הוא דבר חמור מאין כמוהו. בנסיבות אלה, הגשת העתירה לדיון נוסף נעשתה שלא בסמכות, בניגוד עניינים חריף ודינה מחיקה על הסף".

שר המשפטים עצמו הגיב לבקשת הפרקליטות ביום שישי לדיון חוזר בעתירה וכתב: "איך הם לא מתביישים? דקות לפני כניסת השבת, תוך ניצול ציני של משאבי המדינה, מגישה הפרקליטות בקשה מבישה לדיון נוסף. כל זאת תוך התעלמות מקביעתם המהדהדת של שלושה שופטים של בג"ץ, באשר לניגוד העניינים החמור שבו מצויים עו"ד בהרב מיארה, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות. מי שאמורים להיות מבצר של תקינות, יושרה ושמירה על החוק, לא בוחלים בשום אמצעי כדי למנוע חקירה לגילוי האמת. מה אתם מנסים להסתיר?"

ביום חמישי פרסם השופט יצחק עמית החלטה בה הקפיא את פסיקת שלושת שופטי בג"ץ בשבוע שעבר, שהכירו בסמכותו של השר יריב לוין למנות עובד מדינה לניהול חקירת הפצ"רית וכתב כי "מטעמי שימור המצב הקיים – ניתן בזה צו ארעי שלפיו יעוכב מינויו של כב' השופט (בדימ') יוסף בן-חמו שנעשה בהמשך לפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף".

ביום שישי, רגעים לפני כניסת השבת, הגישה הפרקליטות בקשה לדיון מחודש ועיכוב ביצוע של פסק הדין שקבע כי היועמ"שית מצויה בניגוד עניינים בפרשת הפצ"רית, כמו גם פרקליט המדינה.

בבקשה אותה הגיש עו"ד רן רוזנברג, סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נטען כי "למקרא פסק הדין, עולה כי בסיטואציה המורכבת שנוצרה, הכריע בית המשפט הנכבד כי ניתן להתיר לשר המשפטים לקבוע את זהותו של התובע שילווה את החקירה ולמנות גורם שאינו נמנה על פרקליטות המדינה. זאת, על יסוד קביעה תקדימית – החורגת מחוות הדעת של היועצת המשפטית למשרד המשפטים – כי קיימת מניעה מוסדית מללוות את החקירה ב"פרשת הדלפת הסרטונים" ביחס לכלל בכירי פרקליטות המדינה, לרבות פרקליטי המחוזות והמשנים שלהם כולם".

"תוצאת פסק הדין, כמו-גם ההלכות שנקבעו במסגרתו, מאפשרות אפוא לסגן ראש הממשלה ולשר המשפטים דריסת רגל בחקירה פלילית רגישה בעוד היא מתנהלת, תוך פריצת החיץ שנשמר תמיד במשפטנו בין מערכת אכיפת החוק לבין הדרג הפוליטי. בכך, הן להלכה והן למעשה, הוסגו לאחור הלכות קודמות ותשתיתיות בעניין המעמד החוקתי של עצמאות ההליך הפלילי מפני מעורבות של דרגים פוליטיים".

למרות פסיקת בג"ץ הברורה הקובעת כי פרקליט המדינה מצוי בניגוד עניינים כמו רבים בפרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד רוזנברג מצהיר כי פרקליט המדינה היה מעורב בהגשת הבקשה: "טרם חתימה, יובהר למען הסדר הטוב, כי מעת שהיועצת המשפטית לממשלה משכה ידה מעיסוק בחקירה החל מיום 6.11.25, היא אף לא היתה מעורבת בגיבוש הבקשה דנן לקיום דיון נוסף, אשר מוגשת לבית המשפט על דעתם של פרקליט המדינה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי)".