יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, פרסם היום (חמישי) את טיוטת חוק הפטור המעודכנת, הכוללת שורה של החמרות במתווה הגיוס ובמנגנוני האכיפה. לפי ההצעה, היעדים למגזר שאינו מתגייס יועלו באופן משמעותי, השירות האזרחי יצומצם למסגרות ביטחוניות בלבד, ויופעלו סנקציות אזרחיות נגד מי שלא יעמדו בדרישות.
במבט ראשון של חוק הפטור מגיוס נראה שיעד הגיוס הראשוני זינק דרמטית ועומד על 8,160, אבל שנה הגיוס הראשונה היא בעצם שנה וחצי כי שנת הגיוס הראשונה מוגדרת עד 30.6.2027. רק אז נתחיל לדעת אם בכלל יש עמידה ביעדים ויתחיל מנגנון הסנקציות.
1. קיצור השנה הראשונה ועמידה מוקדמת ביעדים
בהתאם לדרישת הייעוץ המשפטי, השנה הראשונה בחוק תיספר ממועד חקיקתו ועד 30 ביוני 2026, ללא קשר למועד כניסתו בפועל לתוקף. הצעד מקצר משמעותית את פרק הזמן הראשוני ובפועל מכניס את המערכת לאתגר מהיר הרבה יותר.
המשמעות: כבר בתוך כחצי שנה יידרש מעבר ליעד הבא – 5,760 מתגייסים.
בתוך כשנה וחצי בלבד נדרשת עמידה ביעד מצטבר של 8,160 חיילים, מספר גבוה לאין שיעור מהמתוכנן במתווים קודמים.
גורמים בוועדה מבהירים כי קיצור לוחות הזמנים יוצר מסגרת הדוקה יותר ויכולת הערכה מוקדמת של אפקטיביות החוק.
2. שירות אזרחי – רק במסגרות ביטחוניות
אחד השינויים הבולטים בטיוטה הוא צמצום היכולת לבצע שירות אזרחי. לפי המתווה החדש, יוכר שירות רק בארבע מסגרות ביטחוניות שהצבא כבר מגייס אליהן:
משטרת ישראל
שירות בתי הסוהר
שב"כ
מוסד
זקא איחוד ומדא מחוץ ליעדים
המהלך נועד למנוע זליגה למסגרות אזרחיות כלליות ולחזק את הקשר בין השירות האזרחי לצרכים ביטחוניים מהותיים.
3. סנקציה אזרחית חדשה: שלילת מלגות
בטיוטת החוק נוסף מנגנון ענישה אזרחי חדש:
מי שלא יעמוד בדרישות הגיוס או השירות בשנה הראשונה – ייאבד זכאות למלגות לימודים. הסנקציה נכנסת לתוקף מיידית עם תחילת החלת החוק, ומהווה כלי לחץ נוסף על צעירים שאינם מתגייסים.
4. שינוי בהרכב ועדת היישום
בהרכב הוועדה המפקחת על יישום החוק בוצעה התאמה מבנית:
הרב הצבאי שהשתתף בהרכב המקורי יוצא מהוועדה, ובמקומו ייכנס קצין בדרגת אל"ם מאגף כוח אדם. המטרה, לפי ביסמוט, היא להגביר את הבקרה המקצועית ולהפחית שיקולים מגזריים.
הטיוטה החדשה כבר מעוררת תגובות פוליטיות חריפות. ח"כ יולי אדלשטיין תקף את המתווה וכינה אותו "חוק ההשתמטות", בעוד משפחות שכולות וארגוני מילואים מזהירים מפני פגיעה בלכידות החברתית. מנגד, תומכי החוק טוענים כי מדובר בתיקון הכרחי ליצירת שוויון בנטל ובחיזוק היכולת המבצעית של צה"ל.
הדיונים בטיוטה יימשכו בוועדת החוץ והביטחון לקראת ניסוח הנוסח הסופי שיובא להצבעה בכנסת.





















בפועל מה שמעניין זה מה קורה תוך שנה וחצי אם עומדים ביעד של 8160 או לא(אין באמת השלכות מהחצי שנה הקרובה)
וגם אחרי זה הסנקציות הרציניות יתחילו רק בשנה שאחרי(2028) מה שאומר שלפחות שנתיים מעכשיו לא הולכות להיות סנקציות משמעותיות.
לדעתי מה שרוצים זה רק לדחות את הקץ כמה שיותר(הרוויחו שנתיים שזה המון)
מרוויחים מקסימום שנתיים שבהם אתה נותן לגיטימציה חרדית ורבנית לגיוס, שבהם יש דה-לגיטימציה לבחורי ישיבות- יש סנקציות מהיום הראשון גם אם עומדים ביעדים. וכל זה כדי להרוויח אולי שנה וחצי שנתיים וזה עוד לפני שנחשוב האם זה לא נפסל בבג"ץ תוך כמה חודשים ואז המצב יהיה הרבה יותר מסובך….