פה אחד: בג"ץ ביטל פה אחד את פיטורי היועמ"שית בהרב מיארה

בית המשפט העליון הורה היום (ראשון) פה אחד, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, על בטלותן של שתי החלטות ממשלה במסגרתן הוחלט על שינוי מנגנון הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה ועל פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת, עו"ד גלי בהרב-מיארה. בהתאם, הובהר כי בהרב-מיארה מוסיפה לכהן בתפקידה כדין.

הרקע להחלטות

ברקע פסק הדין עומדת החלטת ממשלה 2274, שהתקבלה לפני כ-25 שנה בעקבות דו"ח ועדת שמגר – הוועדה הציבורית לבחינת דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה התריעה מפני הסכנה הגלומה בריכוז סמכויות המינוי והפיטורים של היועץ המשפטי לממשלה בידי הדרג הפוליטי בלבד, והמליצה לקבוע חובת היוועצות בוועדה מקצועית-ציבורית שתשמש "גורם מקצועי חיצוני".

שתי החלטות הממשלה שנדונו חרגו ממנגנון זה: בהחלטת ממשלה 3125 מיום 8.6.2025 בוטלה חובת ההיוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית, ובמקומה נקבע כי הממשלה תיוועץ בוועדת שרים פנימית בלבד. לאחר מכן, בהחלטת ממשלה 3306 מיום 4.8.2025, החליטה הממשלה להפסיק לאלתר את כהונת היועצת המשפטית לממשלה, מבלי שקוימה היוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית.

פגמים הליכיים חמורים

בפסק הדין, שניתן מפי נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית בהסכמת כל יתר חברי ההרכב, נקבע כי נפלו פגמים הליכיים רבים בהחלטת התיקון המחייבים את בטלותה.

בית המשפט קבע כי ההחלטה אושרה בהליך בזק: ארבעה ימים בלבד לאחר פרסומה, מתוכם שני ימי עבודה בלבד; ללא עבודת מטה מסודרת; ללא תשתית עובדתית או משפטית הולמת; ללא היוועצות עם גורמי מקצוע; ומבלי שנבחנו חלופות אחרות. כל זאת בניגוד לעבודה המקצועית והממושכת שביצעה ועדת שמגר.

עוד הוסיף בית המשפט כי אין להתעלם מכך שהשינוי במנגנון נעשה בדיעבד – לאחר שהממשלה כבר הצהירה בפומבי על רצונה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית, ובהמשך לחוסר שביעות רצונה ממועמדים שנבחנו לוועדה המקצועית-ציבורית.

התנהלות הממשלה בהליך

בית המשפט ציין כי ממשלת ישראל לא הגישה תגובה מקדמית לעתירות חרף אישור שניתן לה לקבלת ייצוג פרטי, ולא הגישה תצהיר תשובה במועד. רק לאחר ארכה שניתנה לה לפנים משורת הדין, ביום 17.11.2025 הוגש תצהיר תשובה קצר. למרות זאת, אף נציג מטעם הממשלה לא התייצב לדיון שנקבע ליום 1.12.2025, ועל כן הוחלט כי פסק הדין יינתן על יסוד הכתובים בלבד.

בטלות החלטת הפיטורים

בית המשפט קבע כי משעה שהחלטת התיקון בטלה – ואין תוקף חוקי למנגנון הפסקת הכהונה שנקבע בה – לא היה ביכולת הממשלה לדון ולהחליט על פיטורי היועצת המשפטית מבלי להיוועץ בוועדה המקצועית-ציבורית. מטעם זה נקבע כי דינה של החלטת הפיטורים בטלות, וזאת מבלי לגרוע מכך שגם בהליך קבלתה ניכרים פגמים עצמאיים נוספים.

אזהרה לממשלה

לבסוף, בית המשפט נדרש לבקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט שהוגשו בטענה להפרות של צו הביניים שהורה על הקפאת החלטת הפיטורים. בית המשפט ציין כי העולה מהבקשות מעורר אי-נחת רבה, והדגיש כי שלטון החוק חל על כל אדם, ובכלל זה על רשויות המדינה.

בית המשפט הבהיר כי תוצאת פסק הדין ברורה: היועצת המשפטית לממשלה מוסיפה לכהן בתפקידה כדין; החלטת הפיטורים בטלה; וכל פעולה חד-צדדית שיש בה כדי לשנות ממעמדה, מסמכויותיה או מדרכי עבודתה של היועצת בזיקה להחלטת הפיטורים, אינה עולה בקנה אחד עם פסק הדין.

ההרכב

פסק הדין ניתן בהרכב של שבעה שופטים: הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט דוד מינץ, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט חאלד כבוב.