מלחמה בקרוב עם איראן? סכנת המיסקלקולציה בין איראן לישראל: בין הרתעה להידרדרות

הדיווחים החוזרים בדבר העלאת כוננות ו“תנועות חריגות” במערכים האסטרטגיים של איראן ממחישים את הסיכון הגובר למיסקלקולציה – תרחיש שבו פרשנות שגויה של כוונות הצד השני עלולה להוביל להסלמה לא מתוכננת ואף לפריצתה של מערכה נוספת מול ישראל. אף שאין אינדיקציה ברורה לכך שטהראן חפצה בעימות רחב בעת הנוכחית, היא גם אינה מוכנה לחזור למצב של פגיעוּת ולספוג הפתעה אסטרטגית נוספת.

דני סינטרוביץ כותב בישראל  היום כי מאז סיומה של מערכת “עם כלביא” עולים מעת לעת דיווחים על צעדי היערכות מוגברים בצמרת הביטחונית האיראנית. צעדים אלו טרם תורגמו לעימות בפועל, אך הם משקפים תחושת דריכות גבוהה וחשש עמוק בטהראן מפני יוזמה ישראלית ובייחוד מפני תקיפה פתאומית נוספת שתערער את מאזן ההרתעה.

בניגוד לדימוי הרווח, הנהגת איראן אינה מונעת מדחף לעימות ישיר. החשש מהשלכותיה של מלחמה שתתנהל על אדמתה, על רקע אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים פנימיים, מכתיב זהירות יחסית. לאורך שנים העדיפה טהראן לנהל עימותים עקיפים באמצעות שליחים אזוריים, ובכך לצמצם את הסיכון להסלמה ישירה עם יריבותיה.

עם זאת, הלקחים שהופקו מהעימות האחרון מחזקים את ההבנה בטהראן כי אסור לה להיתפס בלתי מוכנה. גם אם אינה מעוניינת בעימות כעת, איראן שואפת למנוע מצב שבו ישראל תיזום תקיפה מתוך הערכה מוטעית בדבר היעדר תגובה. במציאות זו, הטריגר להסלמה אינו בהכרח החלטה אסטרטגית מודעת לפתוח במלחמה, אלא דווקא חשש מפני מתקפה קרבה, שעלול לדחוף את איראן לשקול מהלך מקדים.

לפיכך, העלאת הכוננות והפגנת המוכנות במערכים האסטרטגיים משמשות כלי מסר והרתעה: ניסיון לשדר לישראל כי איראן ערוכה לעימות וכי מחיר תקיפה עשוי להיות גבוה. באמצעות צעדים אלו מבקשת טהראן לצמצם את אי־הוודאות סביב כוונותיה של ישראל ולהימנע מהידרדרות שנכפת עליה.

אלא שכאן טמון הקושי המרכזי. ככל שאיראן משדרגת את יכולותיה הצבאיות, כך גם גוברת רמת האיום הנתפסת בישראל, והאיתותים הישראליים עולים מדרגה. בהיעדר מנגנון תקשורת ישיר ויעיל בין הצדדים — מעין “קו אדום” מייצב — כל הערכה שגויה עלולה להפוך לזרז להסלמה.

על רקע הצהרות פומביות מצד ההנהגה הישראלית בנוגע לאיום האיראני, סביר כי תחושת המתח והחשדנות בטהראן תחריף. במציאות זו, סכנת המיסקלקולציה אינה שולית אלא מרכיב מרכזי במשוואה האסטרטגית, המחייבת ניהול זהיר של הרתעה, איתותים וצעדים צבאיים – כדי למנוע הידרדרות לא רצויה לעימות רחב.