נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסלים אתמול (ב') את המאבק על גרינלנד, כאשר מינה שליח מיוחד לאי הארקטי והצהיר בגלוי: "אנחנו חייבים לקבל אותה".
טראמפ מינה ביום א' את מושל לואיזיאנה ג'ף לנדרי כשליח נשיאותי מיוחד לגרינלנד, בצעד חסר תקדים שמעמיק את המשבר הדיפלומטי בין וושינגטון לקופנהגן.
"ספינות רוסיות וסיניות נמצאות בכל מקום"
"אנחנו זקוקים לגרינלנד לביטחון לאומי, לא בגלל מינרלים", אמר טראמפ לכתבים בפאלם ביץ', פלורידה. "אם מסתכלים על גרינלנד, למעלה ולמטה לאורך החוף, יש ספינות רוסיות וסיניות בכל מקום. אנחנו זקוקים לה לביטחון לאומי. אנחנו חייבים לקבל אותה".
הנשיא הוסיף כי לנדרי, שנכנס לתפקידו כמושל בינואר 2024, "רוצה להוביל את המערכה". לנדרי עצמו אישר ברשת X: "זה כבוד לשרת בתפקיד התנדבותי הזה כדי להפוך את גרינלנד לחלק מארה"ב. זה לא משפיע בשום צורה על תפקידי כמושל לואיזיאנה!"

דנמרק וגרינלנד: "בלתי מקובל לחלוטין"
ראשת ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן וראש ממשלת גרינלנד ינס-פרדריק נילסן הגיבו בהצהרה משותפת נדירה: "גרינלנד שייכת לתושבי גרינלנד. אי אפשר לספח מדינה אחרת, אפילו לא עם טיעון על ביטחון בינלאומי. ארה"ב לא תשתלט על גרינלנד".
שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן הכריז שהוא יזמן את שגריר ארה"ב קנת' האוורי לשיחת נזיפה. "יש משום מקום כעת נציג נשיאותי מיוחד אמריקאי, שלפי דבריו הוא אחראי להשתלט על גרינלנד. זה, כמובן, בלתי מקובל לחלוטין", אמר לערוץ הטלוויזיה TV2.
נילסן, ראש ממשלת גרינלנד, הגיב בפייסבוק בטון מזלזל: "התעוררנו שוב להודעה חדשה מנשיא ארה"ב. זה אולי נשמע גדול, אבל זה לא משנה שום דבר עבורנו. אנחנו מחליטים על העתיד שלנו".
לחץ כלכלי: הקפאת פרויקטים דניים
ממשל טראמפ הוסיף אתמול שכבת לחץ נוספת על קופנהגן, כאשר השעה חוזי שכירות לחמישה פרויקטים גדולים של אנרגיית רוח ימית מול החוף המזרחי של ארה"ב, כולל שני פרויקטים של חברת Orsted הדנית הממשלתית.
הצעד, שהגיע יום אחד בלבד אחרי מינוי השליח לגרינלנד, נתפס בקופנהגן כפעולת נקמה כלכלית ישירה.
גרינלנד: נכס אסטרטגי ואי תלוי
גרינלנד, מושבה הייתה שייכת לדנמרק והיא מונה אוכלוסייה של כ-57,000 איש, היא קיבלה מעמד של שלטון עצמי נרחב. על פי הסכם משנת 2009, האי זכאי להכריז על עצמאות מלאה, אך הוא עדיין תלוי במידה רבה בדיג ובסובסידיות דניות המסתכמות במאות מליוני דולרים מדי שנה.
מיקומו האסטרטגי של האי בין אירופה לצפון אמריקה הופך אותו לאתר מרכזי עבור מערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים של ארה"ב. כבר כיום פועל בגרינלנד בסיס חיל האוויר האמריקאי בפיטופולק (Pituffik).
מעבר לביטחון, גרינלנד מחזיקה במשאבי טבע עצומים: מינרלים נדירים חיוניים לתעשיית ההייטק, נפט וגז טבעי, ומרבצי אורניום. עושר זה מגביר את העניין האמריקאי בהפחתת התלות ביצוא סיני של מינרלים אסטרטגיים.





















הוא יודע שלא יקבל את גרינלנד, רק רוצה ללחוץ על גרינלנד ודנמרק שיעשו משהו נגד הרוסים והסינים… או שבאמת יספח באין מענה מדנמרק