מבקר המדינה מגיב לבג"ץ: "בלי הדוחות לא יתוקנו ליקויים שעשויים להציל חיים"

בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ הורה היום (רביעי) על הקפאת חלקים משמעותיים מעבודת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הנוגעים לבדיקת מחדלי טבח 7 באוקטובר. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישה הסניגוריה הצבאית, ובמסגרתה הוצאו צו על תנאי וצו ביניים המגבילים את המשך הביקורת במספר תחומים רגישים.

בפועל, קבע בג״ץ כי על מבקר המדינה לנמק את היקף הסמכות שנטל לעצמו בבחינת סוגיות הנוגעות לאחריות אישית, למדיניות ולאסטרטגיה, וכן להסביר כיצד נשמרו זכויות הגורמים המבוקרים במהלך עבודת הביקורת. בנוסף, נדרש אנגלמן לפרט כיצד בכוונתו לנהל בירור מעמיק בנושאים מורכבים אלה מבלי לחרוג מסמכויותיו.

במשרד מבקר המדינה הודיעו כי יכבדו את החלטת בית המשפט ויפעלו בהתאם לצווים שניתנו. עם זאת, הדגיש המבקר כי דווקא בעת הזו יש חשיבות עליונה לשמירה על מעמדו ותפקידו של מוסד מבקר המדינה, כגוף הממלכתי המופקד על פיקוח וביקורת על הרשות המבצעת. לדבריו, עד כה היה המבקר הגורם הרשמי היחיד שפעל באופן שיטתי לחשיפת הכשלים ולהבאת הממצאים לידיעת הציבור.

עוד נמסר כי ללא פרסום הדוחות והפקת הלקחים, קיימת סכנה של ממש לכך שליקויים חמורים לא יתוקנו – לרבות כאלה שתיקונם עשוי למנוע אסונות עתידיים ולהציל חיי אדם.

תחומי הביקורת שהוקפאו כוללים, בין היתר, את המאבק הכלכלי בטרור ובזרימת הכספים לחמאס, תפקוד קהילת המודיעין והדרג המדיני ערב 7 באוקטובר, ניהול האירועים ביום הטבח על ידי הממשלה, המשטרה והשב״כ, ההיערכות סביב פסטיבל נובה, ההגנה על יישובי הדרום והמרחב האזרחי, מערך ההסברה הממשלתי, הטיפול בחללים אזרחים והגנת הגבול מול רצועת עזה.

מהסניגוריה הצבאית נמסר בתגובה כי החלטת בג״ץ מדגישה את הצורך בבחינה מאוזנת וזהירה של הסוגיות, תוך הקפדה על הליך הוגן ושמירה על זכויות משרתי צה״ל. לדבריהם, בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין בחינת המערכת הצבאית כגוף לבין אחריותם וזכויותיהם של החיילים והקצינים כפרטים.