המהלך האמריקני הדרמטי שהוביל ללכידתו של רודן ונצואלה ניקולס מדורו גבה מחיר דמים כבד: לפי תחקיר שפרסם ניו יורק טיימס, לפחות 40 בני אדם נהרגו במתקפה הצבאית שבוצעה בקראקס, בהם חיילים ואזרחים. המתקפה יצאה לפועל לאחר שמדורו דחה אולטימטום ברור שהעביר לו הבית הלבן – לעזוב את המדינה ולצאת לגלות בטורקיה.
בממשל האמריקני הבהירו כי הסירוב של מדורו, לצד התנהלות מתריסה וראיונות לגלגניים, נתפסו כזלזול ישיר בנשיא דונלד טראמפ. ההחלטה: לממש את האיום, לפעול צבאית – ולסיים עידן.
למרות ההלם הראשוני, מנגנוני המשטר בקראקס לא קרסו מיידית. שידורי התעמולה נמשכו, בכירי הצבא והביטחון התייצבו מול המצלמות, והמסר היה ברור: המערכת עוד חיה. עם זאת, מאחורי הקלעים כבר מתרקם סדר חדש.
בניגוד לציפיות של גולים וגורמי אופוזיציה, טראמפ בחר שלא להמר על מנהיגת האופוזיציה מריה קורינה מצ’אדו. לדבריו, היא אינה נהנית מתמיכה עממית מספקת. במקום זאת, בממשל האמריקני סימנו מועמדת אחרת: דלסי רודריגז – סגניתו של מדורו ושרת הנפט של ונצואלה.
על פי הדיווח, כבר שבועות לפני המבצע זוהתה רודריגז כדמות שניתן לעבוד מולה, בשל גישתה הניהולית והאופן שבו ייצבה את תעשיית האנרגיה תחת סנקציות. המסר האמריקני אליה חד וברור: שיתוף פעולה מלא, פתיחת שוק הנפט לגישה אמריקנית, והתנהלות “לפי הכללים” – או התמודדות עם סנקציות ואף פעולה צבאית נוספת.
טראמפ עצמו טען כי מתקיימים ערוצי שיח עם גורמים במשטר החדש-בפועל, וכי ארצות הברית מוכנה “לעזור לונצואלה לחזור למסלול – אם תבחר בצד הנכון של ההיסטוריה”.
עם זאת, גורמי ביטחון מזהירים מפני מוקד כוח אחר בקראקס: שר הפנים דיוסדאדו קאביו – דמות אידאולוגית, אלימה ובלתי צפויה, הנהנית מתמיכה רחבה בצבא ובמיליציות חמושות. לדבריהם, כל ניסיון לייצב את ונצואלה ייבחן לא רק בזהות הנשיא הבא – אלא ביכולת לפרק את מוקדי הכוח הישנים.
בינתיים, מצור הנפט האמריקני נמשך, האצבע על ההדק נשארת דרוכה, והמסר של וושינגטון חד: עידן המשטרים האנטי-אמריקניים בחצר האחורית – מתקרב לסיומו.
