אחרי מאות הרוגים בשבת: ערי הטילים מוכנות, חמינאי העלה כוננות לרמה גבוהה יותר מאשר במלחמה עם ישראל

על רקע דיווחים על מאות הרוגים בגל מחאות מתרחב ברחבי איראן, דיווח בצהריים העיתון הבריטי טלגרף כי המנהיג העליון של הרפובליקה האיסלאמית, עלי חמינאי, העלה את רמת הכוננות במדינה והורה למשמרות המהפכה לדכא את המהומות המאיימות, לפי ההערכות, על יציבות המשטר.

לפי מקורות איראניים שצוטטו בדיווח, רמת הכוננות הנוכחית גבוהה אף מזו שננקטה במהלך מלחמת 12 הימים עם ישראל לפני כחצי שנה. עוד נטען כי ערי טילים תת קרקעיות הוכנסו לכוננות כדי להתמודד גם עם איומים חיצוניים, על רקע חשש בטהרן מתקיפה ישראלית אפשרית שתנצל את אי היציבות הפנימית.

האיום החיצוני מתחדד נוכח התבטאויות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהזהיר כי וושינגטון עשויה להתערב להגנת המפגינים אם כוחות המשטר ימשיכו להרוג אותם, אף שלפי דיווחים רבים הרג המפגינים כבר מתרחש בהיקפים נרחבים.

בעוד פרשנים בעולם תוהים אם כוחות הביטחון יישארו נאמנים למשטר האייתוללות, בארגון זכויות האדם Hengaw, שמושבו בנורבגיה, דווח כי חלק מאנשי כוחות הביטחון סירבו לפקודות לירות במפגינים. לפי הארגון, משמרות המהפכה אף צדים אנשי כוחות ביטחון שסירבו לפקודות, וחלקם נעצרו.

בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות, וההערכה בירושלים היא כי לראשונה מזה שנים קיים סיכוי מוחשי לערעור שלטון האייתוללות. גורם איראני בכיר אמר לטלגרף כי חמינאי מנהל קשר ישיר והדוק עם משמרות המהפכה ולא עם הצבא או המשטרה, משום שלדבריו הסיכון לעריקות בשורותיהם כמעט שאינו קיים. הוא הפקיד את גורלו בידי משמרות המהפכה, כך טען הגורם.

לדברי אותו גורם, גם איום צבאי אמריקני לא יגרום לחמינאי לעזוב את טהרן. הוא לא יעזוב גם אם מפציצי B-52 יטוסו מעליו. זה לא האופי שלו.

כבר אתמול דיווח הניו יורק טיימס כי משמרות המהפכה נערכים להיכנס לערים מרכזיות כחלק מניסיון לדכא את המחאה. בצהריים פרסמו המשמרות הודעה שנתפסת כהכנה להחמרת הצעדים. הגנה על הישגי המהפכה וביטחון המדינה הם קו אדום, נמסר בהודעה.

למשמרות המהפכה כפופה גם מיליציית הבסיג', כוח צבאי למחצה שהיה מעורב בעבר בדיכוי אכזרי של מחאות, וגם הפעם דווח כי לוחמיו נשלחו לשטח.

גל ההפגנות החל לפני כשבועיים כמחאה ספונטנית של סוחרים בבזאר של טהרן, על רקע אינפלציה משתוללת ופיחות חד בערך המטבע. מצוקות אלו מצטרפות ליותר משני עשורים של סנקציות מערביות בשל תוכנית הגרעין, ומקשות עוד יותר על אזרחים לרכוש מזון ומוצרי יסוד.

בדומה למחאות קודמות, בהן מחאת הדלק ב-2019 ומחאת החיג'אב ב-2022 בעקבות מותה של מהסא אמיני, גם הפעם התרחבה המחאה במהירות והפכה להתקוממות נגד משטר האייתוללות עצמו, נגד חוקי השריעה ונגד הדיכוי המתמשך של זכויות אדם ואזרח.