ממשלת הודו פנתה לאחרונה ליצרניות הטלפונים החכמים הגדולות בעולם בדרישה חריגה: העברת גישה לקוד המקור של מערכות ההפעלה והחומרה שבמכשירים. על פי דיווח של רויטרס, המהלך מוצג על ידי ניו דלהי כחלק מתוכנית לחיזוק מערך אבטחת המידע והגנת הסייבר עבור מאות מיליוני משתמשים במדינה.
לפי הדיווח, הדרישה הופנתה בין היתר כלפי אפל ו-סמסונג, וכוללת לא רק עיון בקוד המקור – הליבה הטכנולוגית שמפעילה את המכשירים – אלא גם ביצוע שינויים יזומים בתוכנה. בין היתר, מבקשת הממשלה לאפשר הסרה של אפליקציות מובנות מראש, וכן להגביל שימוש של אפליקציות במצלמה ובמיקרופון ברקע, במטרה למנוע ניצול זדוני.
בחברות הטכנולוגיה מתריעים כי מדובר בדרישה חסרת תקדים בקנה מידה עולמי. לדבריהן, חשיפת קוד המקור תעניק לממשלה גישה מלאה לסודות הקנייניים הרגישים ביותר שלהן, ועלולה לפגוע קשות במודל העסקי, בביטחון המשתמשים ובאמון הגלובלי במכשירים.
המהלך משתלב במדיניות שמוביל ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שמציב את נושא אבטחת הנתונים בראש סדר היום – על רקע זינוק בהונאות מקוונות, דליפות מידע וחשש מריגול טכנולוגי. בהודו רואים עצמם בעמדת כוח מול החברות, בין היתר משום שמדובר בשוק הסמארטפונים השני בגודלו בעולם, עם כ-750 מיליון מכשירים פעילים.
עם זאת, זו אינה הפעם הראשונה שמדיניות כזו מעוררת ביקורת. בחודשים האחרונים נסוגה הממשלה מצו שחייב התקנת אפליקציית אבטחת סייבר ממשלתית בטלפונים, בעקבות טענות למעקב אחר אזרחים. בעבר אף הוטלו מגבלות נרחבות על ציוד צילום ומצלמות אבטחה בשל חשש לפעילות ריגול זרה.
יצרניות הטלפונים מדגישות כי קוד המקור הוא נכס מוגן בקנאות, ומזכירות כי גם ניסיונות קודמים מצד מדינות אחרות – ובהן סין וארצות הברית – לקבל גישה דומה, נתקלו בסירוב מוחלט. כעת, הדרישה ההודית מציבה את ענקיות הטכנולוגיה בפני דילמה מורכבת: בין שמירה על עקרונות אבטחה וקניין רוחני, לבין הרצון להמשיך לפעול באחד השווקים החשובים והצומחים בעולם.
