המביט לארץ ותרעד: הנחיות מצילות חיים למקרה רעידת אדמה

בעקבות רעידת האדמה שהורגשה היום בישראל, והעובדה שרעידת אדמה משמעותית יותר עלולה להתרחש, אנו מביאים בפניכם את הנחיות פיקוד העורף על מנת שתדעו כיצד לפעול במקרה של רעידת אדמה באזור מגוריכם.

בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה, או כאשר מבחינים בסימנים לרעידת אדמה, יש לפעול במהירות בהתאם להנחיות מצילות חיים ולעבור למקום בטוח, שניתן להגיע אליו בתוך שניות ספורות.

חשוב לבחור את המקום הבטוח מראש, על מנת שנוכל לפעול באופן מיידי וללא היסוס בעת התרחשותה של רעידת אדמה.

את המקום הבטוח שאליו נגיע בזמן רעידת אדמה יש לבחור בהתאם למאפייני המבנה שבו אנו מתגוררים או עובדים, על פי ההנחיות הבאות:

עד קומה שנייה

המקום הבטוח – שטח פתוח.

הסבר – המקום הבטוח ביותר בעת רעידת אדמה, הוא שטח פתוח. בבית חד קומתי או דו קומתי, וכן בשתי הקומות הראשונות של בניין, רוב הסיכויים הם שנצליח לצאת לשטח הפתוח בתוך שניות ספורות.

הנחיות התנהגות בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה – נצא מהמבנה לשטח פתוח ונתרחק ככל הניתן ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול ולסכן אותנו.

מקומה שלישית ומעלה בבניין עם ממ"דים

המקום הבטוח – ממ"ד, ממ"ק או ממ"מ שנמצאים בתוך מבנה בקומה שלישית ומעלה ושניתן להגיע אליהם בתוך שניות ספורות.

הסבר – ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) וממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) הם מרחבים מוגנים עם קירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין. עובדה זו מקנה להם עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי המבנה.

הממ"ד הוא חדר ייעודי בתוך הדירה, המהווה חלק בלתי נפרד ממקום המגורים. מכיוון שכך, נעשה בו שימוש יום-יומי שמבטיח אחזקה שוטפת וסדירה שלו, כך שבעת הצורך יהיה מוכן לשימוש. הממ"ק הוא מרחב מוגן בבניינים רבי קומות, שמשרת עד 4 יחידות דיור בקומה, והממ"מ הוא מרחב מוגן שמותקן במוסדות ציבוריים שונים כמו מרפאות, בתי ספר ובנייני משרדים.

מקומה שלישית ומעלה – לא ניתן להספיק לצאת מחוץ למבנה בזמן רעידת אדמה. משום כך, עבור מי שנמצא בקומה שלישית ומעלה של מבנה, וקיימים בקומה ממ"ד, ממ"ק או ממ"מ שניתן להגיע אליהם בתוך שניות ספורות – מרחבים אלו הם המקום הבטוח ביותר שיש לשהות בו. מרחבים מוגנים אלו מספקים מענה גם בעת ירי רקטות וטילים וגם בעת רעידות אדמה.

הנחיות התנהגות בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה – ניכנס לממ"ד, לממ"ק או לממ"מ ונשאיר את הדלת והחלון פתוחים כדי לשמור על נתיב אוויר ואפשרות לחילוץ לאחר רעידת האדמה.

מקומה שלישית ומעלה בבניין ללא ממ"דים

המקום הבטוח – חדר מדרגות.

הסבר – חדר המדרגות מהווה מקום בטוח מכיוון שהוא מהווה את השלד ו"עמוד השדרה" של הבניין, עובדה שמקנה לו עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי הבניין. מקומה שלישית ומעלה – לא ניתן להספיק לצאת מחוץ למבנה בזמן רעידת אדמה.

עבור מי שנמצא בקומה שלישית ומעלה של מבנה, שלא קיימים בו ממ"ד, ממ"ק או ממ"מ שניתן להגיע אליהם בתוך שניות ספורות – המקום הבטוח ביותר הוא חדר מדרגות שניתן להגיע אליו בתוך שניות ספורות. בשל כך, חדר המדרגות מספק מענה גם באירוע של ירי טילים רקטות, וגם באירוע של רעידת אדמה.

הנחיות התנהגות בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה – נצא לחדר המדרגות, נשב ונגן על עצמנו עם הידיים על הראש. אם ניתן, נמשיך ונרד עד ליציאה מהבניין. אין להשתמש במעלית.

בבניינים אחרים

המקום הבטוח – פינה פנימית או מתחת לרהיט כבד.

הסבר – אם שוהים בבניין ללא ממ"דים, ממ"קים או ממ"מים, ולא ניתן לצאת לחדר המדרגות בתוך שניות ספורות ברעידת אדמה, המקום הבטוח ביותר הוא פינה פנימית של אחד החדרים בבית, מכיוון שמדובר באזור שעשוי לספק הגנה במקרה של התמוטטות של חלקים מהמבנה. לחילופין, ניתן לשבת מתחת לרהיט כבד ומאסיבי כמו שולחן כבד, שישפר את ההגנה במקרה של התמוטטות חלקים מהמבנה או נפילה של חפצים.

הנחיות התנהגות בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה – יש לשבת בפינה פנימית של חדר שבחרנו מראש, או תחת רהיט כבד ומאסיבי כמו שולחן כבד, ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

מקומות לא בטוחים

• אין להשתמש במעלית במהלך רעידת אדמה ולאחריה – המעלית אינה מקום בטוח, מכיוון שהיא עלולה להיתקע או ליפול מגובה רב, בעקבות פגיעה באספקת החשמל או פגיעה בכבלי המעלית.

• אין לעמוד מתחת למשקוף – בדרך כלל מדובר באזור שאינו מחוזק יותר בהשוואה לחלקים אחרים במבנה לכן אינו בעל עמידות מוגברת בעת קריסה של המבנה.

• אין להיכנס למקלט תת קרקעי – קיים חשש שהמבנה יקרוס ויחסום את דרכי היציאה.

במצבי חירום אנחנו עלולים להתבקש להסתגר במרחב המוגן לפרק זמן מסוים, לחוות הפסקות חשמל ממושכות או במקרים מסויימים, להתפנות מהבית. לכן, חשוב להכין מראש את הציוד הנדרש שיסייע לנו ולבני ביתנו להתמודד עם מצב החירום.

ציוד נדרש לשעת חירום:

מים ומזון שאינו דורש קירור לכל בני הבית לשלושה ימים לפחות
תאורת חירום
פנס וסוללות
ערכת עזרה ראשונה
תרופות ומרשמים מודפסים
רדיו וסוללות
מטענים ניידים לטלפון הנייד
ציוד מיוחד בהתאם לצורכי המשפחה (תינוקות, קשישים, וכדומה)

ציוד נוסף המומלץ לשעת חירום:

סוללות גיבוי לציוד חיוני דוגמת מכשירים רפואיים
כסף מזומן וצילום של מסמכים חיוניים כמו תעודת זהות, רישיון נהיגה, דרכון וכדומה
מטפה (מטף כיבוי אש) וגלאי עשן
חצי מיכל דלק לפחות במכונית
הפעלות לילדים דוגמת משחקים, חוברות וכלי כתיבה

דגשים חשובים בהכנת הציוד לחירום

יש לאחסן את הציוד בתוך תיק, שנוכל לקחת איתנו בעת הצורך. חשוב לספק קודם כל מענה לצרכים חיוניים – מים, מזון, תרופות ואמצעי תקשורת.
יש להכניס לשקיות ניילון אטומות פריטים שחשוב שיישארו יבשים, כמו מסמכים וביגוד.
חשוב לקחת בחשבון את הציוד הנוסף שנצטרך אם נתבקש לשהות זמן ממושך במרחב המוגן או להתפנות מהבית.
חשוב לשתף את בני הבית בגיבוש רשימת הציוד לחירום, להציג בפניהם את תכולת התיק ואת מקום אחסונו, לוודא שכל אחד יודע להשתמש בפריטים שבו.
אם יש ממ"ד, יש לאחסן את הציוד לחירום כבר בתוכו. אם יש ציוד שצריך קירור או אחסנה במקום אחר, חשוב לציין זאת בפני בני הבית ועל גבי התיק.
חשוב לבצע תחזוקה שוטפת לציוד:
– החליפו את בקבוקי המים ובדקו את מלאי המזון ותוקפו מדי שלושה חודשים.
– בדקו את תקינות הסוללות והאמצעים האלקטרוניים האחרים אחת לחצי שנה.
– ניתן למנות אחראי על ביצוע בדיקות תקופתיות ותחזוקה שוטפת של התיק.
יש לוודא את תקינות מכלי הגז ולבדוק את הקיבולת בהם – בבתים פרטיים, חשוב לוודא שמיכל הגז הרזרבי מלא. בבניינים משותפים, יש לוודא שמיכל הצובר מלא מעל למחציתו.

דגשים חשובים בהכנת הציוד לחירום לחולים ולאנשים עם מוגבלות

מסמכים רפואיים שמעידים על מצבכם הרפואי הכוללים: תרופות קבועות, תגובות אלרגיות ידועות וקשיי תקשורת.
מומלץ לבקש מרופא המשפחה גיליון מצב רפואי, כך שאנשים ידעו מה לעשות אם תזדקקו לעזרה, או ממה להימנע במקרה צורך.
אם אתם נדרשים למזון מיוחד – הכינו מזון יבש או שימורים המותאמים לצורכי התזונה הייחודיים שלכם.
במקרה שיש תלות במטפל, ענדו שרשרת או צמיד המזהים את מצבכם כמי שזקוקים לסיוע.
עבור אנשים שצריכים בציוד רפואי – חשוב לוודא שקיימת אפשרות להפעיל את הציוד הרפואי באמצעות סוללות ושיש ברשותם סוללות גיבוי ו/או אמצעי הטענה.
רשימת אנשי קשר – מסמך עם מספרי טלפון וכתובות של קרובים, אנשים וארגונים היכולים לסייע.

דגשים לאנשים עם מוגבלות ראייה

מקלות רזרביים, זכוכית מגדלת, משקפים רזרביים, משקפי שמש, פנס וציוד עבור עזרי תקשורת.
יש לסמן את ציוד החירום בכתב יד גדול, בסרט זוהר או בכתב ברייל (בהתאם להעדפה אישית).
מסמך עם מספרי טלפון וכתובת בכתב ברייל או בכתב מוגדל של קרובי משפחה ושל אנשים וארגונים המסייעים באופן קבוע.

דגשים לאנשים עם מוגבלות שמיעה

ציוד ספציפי נדרש לכבדי שמיעה וחרשים: מכשיר שמיעה וסוללות רזרביות, או מטען עצמאי, ערכות ניקוי וקופסאות ייבוש. אם נעשה שימוש במכשירים הבאים בשגרה, יש להכין מערכת FM, מגבר אישי ודיבורית שמתחברת לטלפון הנייד.
נייר וכלי כתיבה
רשימת מתורגמנים
תג המציין שדרוש תיווך תקשורתי
אם קיימת תלות בשפת הסימנים. יש להכין כרטיס המזהה את היותכם חרשים דוברי שפת סימנים, ומסרים חשובים כמו למשל: אני קורא שפתיים בלבד.

ציוד חירום לאנשים עם מוגבלות בתנועה

אם אתם משתמשים בכיסא גלגלים – יש להכין ערכה לתיקון נקר ולמילוי אוויר בגלגלי כיסא הגלגלים או פנימיות רזרביות ומשאבה. במידת הצורך, הצטיידו בזוג כפפות כבדות לצורך סיבוב גלגלים בדרכים משובשות.
אם אתם משתמשים בכיסא גלגלים ממונע או בקלנועית ממונעת – יש להכין סוללות נוספות וזמינות, מטען וכיסא גלגלים שאינו ממונע.
אם אתם נדרשים לחשמל לצורך שרידות – יש להכין סוללות גיבוי או גנרטור.
עזרי תנועה (לא חשמליים או ממונעים).
למתקשים בדיבור – תג המציין שדרוש תיווך תקשורתי
מוצרי היגיינה
כלי עזר – סוללות למכשירים, מטען לסוללות ולמכשירים, כלי עזר למכשירי ניידות.