דוח מבקר המדינה חושף: רוב מיטות האשפוז וחלק ניכר מחדרי הניתוח בישראל אינם ממוגנים
בדיון בוועדה לביקורת המדינה הוצגו ממצאים קשים על היערכות מערכת הבריאות לחירום • עלות סגירת הפערים: כ־4.8 מיליארד ש”ח • משרד הבריאות: המערכת פועלת בתנאי לחץ אך ערוכה גם למצבי קיצון
יותר ממחצית ממיטות האשפוז בישראל וכ־41% מחדרי הניתוח שנבדקו ב־52 בתי חולים אינם ממוגנים – כך עולה מדוח מבקר המדינה שנדון היום בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשות ח”כ אלון שוסטר. לפי הדוח, כ־56% ממיטות האשפוז הכלליות – כ־10,500 מיטות – אינן מוגנות, לצד 61% ממכשירי הדימות (CT ו־MRI) ו־41% מחדרי הניתוח.
הממצאים חמורים אף יותר בבתי החולים הסמוכים לגבולות המדינה: שם נמצא כי 48% ממיטות האשפוז ו־67% ממכשירי הדימות אינם ממוגנים, מה שמאלץ צוותים רפואיים להמשיך בניתוחים ובטיפולים מצילי חיים בתנאים של איום ביטחוני ישיר. גם בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים המצב בעייתי במיוחד – 75% מהמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים ו־63% בבתי החולים הגריאטריים אינן ממוגנות, ובמחוז דן שיעור המיגון עומד על כ־7% בלבד.
על פי הדוח, עלות סגירת כלל פערי המיגון במערכת הבריאות מוערכת בכ־4.8 מיליארד שקלים, אך בפועל תוקצבו עד כה פרויקטים בהיקף של כחצי מיליארד שקלים בלבד – כ־10% מהנדרש. המשמעות: פער תקציבי של יותר מ־4.3 מיליארד שקלים נותר ללא מענה.
יו”ר הוועדה, ח”כ אלון שוסטר, הזהיר כי פערי המיגון פוגעים ישירות בחוסן העורף וביכולת המדינה להתמודד עם מצבי חירום: לדבריו, הדוח מצטרף לשורת דוחות קודמים המצביעים על כשלים חמורים בהיערכות האזרחית מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023. שוסטר ציין כי למרות שהביקורת בוצעה ברובה לפני מבצע “עם כלביא”, פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה המחישה בפועל את הסכנה הנשקפת ממחסור במיגון למחלקות חיוניות כמו חדרי ניתוח, פגיות ומערכי דימות – במיוחד בבתי חולים הסמוכים לגבולות.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון כי מערכת הבריאות פועלת תחת אילוצים תקציביים כבדים וכי ישראל משקיעה יחסית מעט בהוצאות בריאות בהשוואה בינלאומית. לדבריו, המערכת אינה מתוקצבת כמערכת חירום ייעודית, אך מחזיקה מערך חירום מובנה ומוכיחה גמישות תפקודית גם בתקופות משבר. עם זאת, הדגיש כי האתגר הישראלי ייחודי, נוכח ריבוי האיומים והנטל הביטחוני המתמשך.
סא”ל משה שלמה, רע”ן הנדסה בצה”ל, ציין כי קריטריוני המיגון נגזרים מאיומים מחמירים במיוחד, כולל טילים בליסטיים, וכי מתבצע כיום סקר מיגון רחב שהושלמה בו כ־40% מהעבודה. לדבריו, קבלת החלטת ממשלה ותקצוב ייעודי יאפשרו לצמצם משמעותית את הפערים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי כל מבני הבריאות שנבנו מאז 2013 עומדים בסטנדרט המיגון של פיקוד העורף, וכי מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל אותרו כ־670 מיליון שקלים למיגון, שסייעו למיגון של יותר מ־3,000 מיטות. במקביל, נמסר כי מגובשת תכנית כוללת למיגון מערכת הבריאות יחד עם משרד הבריאות.
יו”ר ארגון רופאי המדינה, ד”ר זאב פלדמן, התריע כי במהלך המלחמה נאלצו בתי חולים לעצור פעילות במתחמים לא ממוגנים, וחולים שזקוקים לאשפוז שוחררו לבתיהם בשל חוסר מיגון. לדבריו, קיימים פערים משמעותיים בין ההנחיות הרשמית לבין תנאי השטח בפועל – פערים שעלולים לגבות מחיר כבד בשעת חירום.
