היועמ"שית רוצה לראות מעצרי עריקים בערים החרדיות; אלה דרישותיה

היועמ"שית פרסמה אתמול (ראשון) סיכום דיון על יישום פסיקת בג"ץ בנושא גיוס החרדים, בדיון הוצגה ליועמ"שית עלייה של כ-20% מוערכים בשיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי ביחס לשלישון המקביל בשנת 2024, נתון המגלם עלייה של 100% ביחס למצב של טרם פקיעת פרק ג'1 בחוק הגיוס (שהעניק דיחוי לבני ישיבה).

עוד נמסר בדיון כי מספר הצעירים החרדים המוגדרים על ידי המדינה כ"משתמטים" נכון לחודש ינואר 2026, עומד על 15,085, וכנגד 17,220 הוצא צו 12. מספר המשתמטים או כאלה שהוצא נגדם צו 12 מקרב כלל הציבור בישראל, עומד על 71,000 איש, מתוכם כ-80% בני הציבור החרדי.

גורמי המקצוע שהשתתפו בדיון טענו כי ניתוח נתוני מגמת העלייה בשיעורי הגיוס, בין היתר, על-פי פילות נתוני גילאים ומועדי העלייה בשיעורי הגיוס, מוביל למסקנה כי לאכיפה המוגברת, ובמיוחד לסנקציות האישיות "הפוגשות את הפרט" ולאכיפה הכלכלית, השפעה משמעותית במיוחד.

עוד ציינו כי קיימות השפעות נוספות, ובכלל זאת הוצאת הצווים הנרחבת לכלל המיועדים לגיוס בני הציבור החרדי; הפסקת המימון הממשלתי הישיר והעקיף של הלומדים בישיבות; הקמת מסלולי שירות ייעודיים לבני הציבור החרדי בצבא; האכיפה המוגברת של חובת הגיוס בדמות מעצרים אקראיים, מעצרים במעברי גבול; ואירועי ה-7/10 והמלחמה.

עם זאת על מנת לנסות ולהסביר מדוע אינם רואים המוני חרדים נוהרים לצבא, טענו גורמי האוצר, כי הציפייה במגזר החרדי להעברת חוק שיסדיר את מעמד "תורתו אומנותו" ושיחזיר את המימון לישיבות יוצרת תמריץ שלילי לגיוס מבחינת הפרט.

היועמ"שית מסיקה מכך ש"אלמלא הציפייה לחוק, שעל פי נוסחו הנוכחי יבטל את מעמדם של חבי הגיוס שהוכרזו כמשתמטים ועריקים, ויאפשר לפטור אותם באופן מיידי מחובת השירות ובמיוחד מהסנקציות הנלוות למעמד של משתמט, נתוני הגיוס צפויים היו להיות גבוהים יותר".

עוד נכתב בדוח כי "גורמי המקצוע הדגישו כי העלייה במספרי הגיוס חרף מצב הביניים והציפייה לחוק שיעגן פטור מגיוס, ממחיש את החשיבות והאפקטיביות של האכיפה האישית המוגברת והסנקציות האזרחיות כלכליות בפרט כאמצעי חיוני לאכיפת חובת הגיוס ולהגדלת שורות הצבא הסדיר".

הצבא הציג בדיון את הצעדים המחמירים שהוא נוקט לאחרונה על מנת להחיל צעדי אכיפה משמעותיים יותר על הצעירים החרדים ונקב בשלושה צעדים מרכזיים:

א. קיצור משך הזמן של ההשתמטות מ-540 יום ל-365 ימים.

ב. העלאת רף הענישה: עונש מירבי על אי התייצבות מעל לחצי שנה יעמוד על 30 ימי מחבוש (במקום 20) בשיפוט על ידי קצין בדרגת סא"ל. ו-35 ימי מחבוש (במקום 30) בשיפוט של קצין בדרגת אל"מ.

ג. החלטת התביעה הצבאית לפיה מי שנשפט בדין משמעתי בגין השתמטות, והשתמט למעלה מ-180 ימים, והמשיך בהיעדרותו, יעמוד להליך פלילי לפי מדיניות החלה ביחס למי שנשפט בגין השתמטותו הראשונית בבית הדין הצבאי. באופן זה יטופלו באופן מחמיר יותר משתמטים, שהשתמטו פרק זמן שאינו קצר, שנעצרו קודם להגעתם לרף הפלילי, ולא יוכלו ליהנות מטיפול משמעתי בלבד בפעם השנייה.

שיתוף הפעולה בין הצבא למשטרה

קצין המשטרה הצבאית הראשי כי מעצרים יזומים של משתמטים הם בעלי אפקט הרתעה משמעותי. הוא הוסיף כי הקושי העיקרי בתחום האכיפה נוגע למעצר של עריקים או משתמטים, שהוא שלב מקדים והכרחי לאכיפת הדין כלפיהם.

הוא ציין כי שיתוף הפעולה בין רשות האוכלוסין לבין גורמי הצבא הוא "משביע רצון", וכי משתמט שמגיע לאחת מנקודות מעבר הגבול של מדינת ישראל, כולל נתב"ג, מעוכב ומועבר באופן מיידי לאחריות הצבא להמשך טיפול.

לעומת זאת, בממשק שבין משטרת ישראל לבין המשטרה הצבאית דווח על קשיים משמעותיים, בפרט כאשר מדובר בתיאום פעולות מעצר בשכונות חרדיות או שכונות מעורבות.

על פי הדוח, בפועל, השוטרים הצבאיים לא מקבלים, ככלל, אישור ממשטרת ישראל לבצע פעולות מעצר בשכונות חרדיות. גורמי הצבא אף ציינו כי על פי מדיניות המשטרה, עריקים או משתמטים בני הציבור החרדי הנעצרים במעצרי אקראי על ידי המשטרה, ומתברר תוך כדי העיכוב שהם עריקים או משתמטים, בפועל משוחררים לדרכם.

סוגיה זו נדונה בישיבות קודמות בראשות היועצת המשפטית לממשלה, ובעקבות כך התקיימה ישיבה בין גורמי הצבא לבין גורמי אג"מ במשטרת ישראל.

מדיניות המשטרה בנושא אכיפת החוק כלפי משתמטים:

(א) משתמט או עריק שנעצר באופן אקראי על-ידי המשטרה, אינו מעוכב, אלא מקבל הזמנה לסור למתקן המשטרה הצבאית. זאת, בניגוד להסכמה קודמת בה נקבע כי המשטרה תעכב את העריק העצור למשך כחצי שעה, תוך התחייבות של גורמי המשטרה הצבאית לאסוף אותו בפרק זמן זה.

(ב) משטרת ישראל ככלל אינה מבצעת פעילות מעצרים משולבת של משתמטים בשיתוף עם המשטרה הצבאית.

(ג) גורמי הצבא חידדו, כי פעילות יזומה של המשטרה הצבאית למעצר משתמטים דורשת תיאום מבצעי ואישור מראש מול גורמי המשטרה באזור הרלוונטי. בעת הזו, כאמור, לפי הנמסר מגורמי הצבא, לא מתקבלים אישורים לביצוע פעולות יזומות. זאת, בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, ואף בשכונות "מעטפת".

נציגת המשטרה בדיון התייחסה לתמונת המצב שתיארו גורמי הצבא. לדבריה, המשטרה סייעה לצה"ל בלא מעט מקרים, ואף נכונה לסייע במאמץ הלאומי לאכיפת חובת הגיוס. המשטרה אף משקיעה משאבים ומאמצים רבים בנושא זה, במסגרת ההתמודדות היום יומית והמורכבת עם המחאות וההפגנות רחבות ההיקף על רקע הגיוס.

אולם, נוכח ריבוי משימותיה בשמירה על הסדר הציבורי, הלחימה בפשיעה, בטרור וכו', עמדת המשטרה היא כי אין בידה לסייע לפעילות יזומה של המשטרה הצבאית או להחזיק בעריקים או משתמטים שעוכבו באקראי, ולו לפרק זמן קצר, בשל מגבלת כוח האדם. זאת, נוכח הפרות הסדר המשמעותיות הנלוות למעצרים.

המשטרה הבהירה כי היא נדרשת לתוספת כח אדם ייעודי על מנת לבצע משימות הקשורות בביצוע מעצרים בריכוזים חרדים. הובהר על ידי המשטרה, כי נדרשת הקצאת משאבים למשטרת ישראל בסדר גודל של שש פלוגות מג"ב. המשטרה הדגישה כי עמדה זו אינה חדשה, אלא ידועה לצבא מזה חודשים, וכן הייתה ידועה בדיון האחרון שהתקיים בנושא.

הצבא טוען לחוסר שיווין במעצרים

גורמי הצבא טענו בדיון כי התוצאה שאליה מובילה ההימנעות מביצוע פעולות יזומות כלפי משתמטים בני הציבור החרדי ושחרור מעוכבים אקראיים, היא אכיפה בררנית של הדין, לעומת יתר חלקי האוכלוסייה. זאת, הן בכמות המעצרים והן בהמשך, שכן הליכי משמעת וכתבי אישום מנוהלים כאמור נגד משתמטים או עריקים שנלכדו.

בדיון עלה כי בעת הזו פעולות האכיפה, כלפי מי שאינו מתגורר בשכונות חרדיות או מעורבות, הדוקות יותר בהשוואה לבני הציבור החרדי. גורמי המקצוע בצה"ל הדגישו, כי המשך נקיטת צעדי אכיפה נגד משתמטים במתכונת זו, מבלי להרחיב את המעצרים היזומים כלפי בני המגזר החרדי, יש בה, גם אם לא במכוון, להחמיר דווקא עם בני מגזרים אחרים.

סיכום הדיון ע"י היועצת המשפטית לממשלה

היועמ"שית סיכמה את הדיון והבהירה: המשמעות של המצב המשפטי ופסקי הדין ברורה – על כל גופי המדינה להגביר את מאמצי האכיפה, הפלילית והאזרחית-כלכלית, תוך שיפור תכנית אכיפה עדכנית בהקדם.

לטענתה, נתוני הגיוס מלמדים על אפקטיביות מאמצי האכיפה והסנקציות, על השפעתם החיובית על כמות המתגייסים ועל החשיבות שבהגברתם. היא ברכה את הצבא על כוונתו להגביר את האכיפה בטווח הזמן המיידי, לרבות במישור האכיפה הפלילית.

עד לדיון המעקב הבא, שיתקיים במהלך חודש פברואר, מתבקשת הפרקליטות הצבאית לעדכן אודות סטטוס השינויים במתכונת האכיפה הפלילית והמשמעתית, כפי שהוצגו בדיון.

היועמ"שית: מחסור בכוח אדם של המשטרה אינו הצדקה לאי אכיפה

היועמ"שית קבעה עוד כי התמונה שהציגה המשטרה הצבאית לפיה היא, ככלל, אינה יכולה לבצע בעת הזו פעילות מעצרים יזומה כלפי משתמטים מקרב הציבור החרדי, דבר שמביא בפועל לתוצאה של אכיפה בררנית, היא קשה ומטרידה.

היא דרשה מגורמי הייעוץ המשפטי במשטרה "להביא את הדברים שעלו בדיון בדחיפות בפני דרג הפיקוד במשטרה. זאת, לשם בחינת האפשרות לשפר את שיתוף הפעולה בין הצבא למשטרה באכיפת החוק כלפי משתמטים בטווח הזמן המיידי, בהתאם לפסיקת בג"ץ. זאת, בשים לב להתרחבות תופעת ההשתמטות, הצורך הבטחוני המובהק והפגיעה החמורה בשוויון. לפי פסיקת בג"ץ, הצורך במשאבים איננו יכול להצדיק, בפני עצמו, הימנעות בפועל מאכיפת הדין. במקביל לכך ניתן להציג דרישה משאבית סדורה".

עוד אמרה: "הצבא הציג בעבר את כוונתו לבצע פעילויות יזומות מבוססות מודיעין, שאינן מצריכות בהכרח כניסה לריכוזי מגורים. נוכח החשיבות שהצבא מייחס לפעילויות היזומות ככלי אכיפה, על הצבא לבחון, כחלק מהגברת האכיפה שאליה התחייב, האם ניתן לרכז מאמץ בהיבט זה, על אף מדיניות המשטרה העדכנית.

לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות על ביזיון בית המשפט, קבעה היועמ"שית כי גורמי המקצוע בכלל ובמשרד האוצר בפרט "מתבקשים לתקף את התשתית המקצועית בנוגע להטבות הניתנות בקשר ישיר ועקיף להשתמטות מחובת הגיוס. בתוך כך, נדרש לתקף את הרשימה שהועברה בעבר של דרכי מימון ישיר ועקיף של משתמטים בגין פעילות המבוצעת על ידם חלף השירות הצבאי. כן, נדרשת התייחסות לחשש מפני מימון עקיף של תלמידי ישיבה החייבים בגיוס בישיבות שבהן לומדים במעורב תלמידים שחייבים בגיוס וכאלו שאינם חייבים בגיוס, בדגש על בחינת האפשרות לדרישה של הפרדה חשבונאית".

עוד קבעה כי "משרד ראש הממשלה מתבקש לעדכן את כלל הגורמים הרלוונטיים על התקדמות הדיונים בצוות השרים האמור".