יותר להתיז רק מים: החוק להסדרת השימוש במכת"זיות לקראת סיום

הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל, סיימה היום (רביעי) את שלב ההקראה של הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 43), העוסקת בהסדרת השימוש במכת"זית ובתיעוד חזותי וקולי של הפעלתה. ההצבעה על החוק לקריאה שנייה ושלישית צפויה להתקיים בשבוע הבא.

בפתח הדיון החליטה הוועדה למזג את הצעות החוק של חברי הכנסת אחמד טיבי, מירב בן ארי, נעמה לזימי וגלעד קריב להצעתם של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר.

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר: "השימוש במכת"זית נועד לשמש לפיזור הפגנות מתוך הבנה שהוא עדיף על פני שימוש באמצעים אחרים. בהצעת החוק נכנס הצורך לתעד את הפעלת המכת"זית, כולל שמע, ובנוסף נקבע שהחומר במכת"זית יהיה אך ורק מים – ללא חומרים אחרים".

ח"כ מירב בן ארי מתחה ביקורת על השינוי במדיניות ואמרה: "לא ברור לי מדוע פתאום דורשים שיהיה רק מים במכת"זית ולא חומרים אחרים. להערכתי החוק נמכר כדי להבטיח תמיכה של המפלגות החרדיות בתקציב. אני אמנם בין מגישי ההצעה, אך היא עברה תהליך של התמסחרות לצרכים פוליטיים".

יצחק מאיר ברים, יו"ר סיעת אגודת ישראל בירושלים וסגן ראש העיר, אמר: "אני לא מכיר עוד מקום בעולם ובדקנו את זה לעומק, גם בעבודה שעשינו יחד עם תושבי האזור לקראת העתירה לבג"צ, שבו נעשה שימוש בבואש בצורה כזו. לא מצאנו אף דוגמה דומה. מי שהיה במקום שבוע אחרי ההפגנה יודע: המפגינים כבר מזמן לא נמצאים שם, אבל הנזק הסביבתי נשאר.

"התושבים ממשיכים להתמודד עם השלכות קשות אנשים שעוברים דירות, משפחות עם ילדים רגישים או אלרגיים, חולי אסתמה שאי אפשר לשהות במקום. בגדים ורהיטים שנזרקים, ריח שלא יוצא ואני מדבר רק על התושבים, לא על המפגינים".

הוא טען שהתזת הבואש אינה מסייעת בפיזור ההפגנות: "בפועל, הכוחות נדרשים להישאר בשטח זמן רב, וההפגנות נמשכות. המחאות היו וכנראה גם יימשכו. ברור שצריך להתמודד עם הפרות סדר, אבל שימוש בחומרים כימיים, ובפרט כאלה שגורמים נזק סביבתי ובריאותי, בוודאי באזורים של מגורים צפופים זו בעיה קשה".

מנגד, תת ניצב נתן גור, ראש חטיבת השיטור במשטרת ישראל, ציין כי בישראל פועלות כיום 13 מכת"זיות בלבד וכי השימוש בהן נעשה בכובד ראש. לדבריו, המשטרה מבקשת להשאיר אפשרות לשימוש בחומרים נוספים מעבר למים, לרבות גז פלפל, בכפוף לאישור קצין בכיר. עוד הוסיף כי המשטרה מעריכה שבתוך כחצי שנה תוכל לעמוד בסטנדרטים החדשים שתקבע החקיקה.

הדיונים סביב החוק מתקיימים על רקע מחלוקת ציבורית רחבה באשר לאופן הפעלת אמצעים לפיזור הפגנות ולאיזון הנדרש בין שמירה על הסדר הציבורי לבין הגנה על זכויות האזרחים.