ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח״כ בועז ביסמוט, קיימה דיון חסוי וממושך בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך הישיבה, שנמשכה כחמש שעות, השיב ראש הממשלה בהרחבה לשאלות חברי הוועדה בנושאים ביטחוניים, מדיניים ואסטרטגיים.
מרכז הדיון הוקדש לבדיקת מבקר המדינה סביב אירועי 7 באוקטובר – בדיקה שנעצרה בעקבות צו ביניים של בג״ץ. בפני חברי הוועדה הוצגו חומרים שנמסרו למבקר המדינה, ובהם פרוטוקולים מישיבות קבינט, הערכות מודיעין ודוחות פנימיים מהשנים 2014–2023, כולל מהימים שקדמו למתקפה ומהישיבות הראשונות לאחריה.
על פי המשתתפים, החומרים והציטוטים של חברי קבינט, בכירי מערכת הביטחון, צה״ל והשב״כ חשפו את הקונספציה רבת־השנים שעמדה בבסיס המדיניות כלפי רצועת עזה – מגישת ההכלה וההסדרה ועד להערכות מוטעות ביחס לכוונות חמאס. עוד הוצגו נתונים באשר למועד קבלת ההחלטה בחמאס על יציאה למתקפה, והפער החריף בין הערכות הדרג הביטחוני לאורך השנים לבין המציאות שהתפוצצה ב־7 באוקטובר.
בנוסף נדונו תקציב הביטחון, בניין הכוח הצבאי בטווח הקצר והארוך, והצורך בחיזוק תעשיות ביטחוניות עצמאיות. ראש הממשלה התייחס גם לאתגרי כוח האדם בצה״ל, והבהיר כי יש לקדם את חוק הגיוס ואת הארכת השירות הסדיר ל־36 חודשים. לדבריו, יעד הגיוס שנקבע בחוק עומד על 23 אלף חרדים בתוך שלוש וחצי שנים, במסלולים מותאמים לשמירה על אורח חייהם.
יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ בועז ביסמוט, אמר בתום הדיון: “אחרי שנתיים שבהן התקשורת והאופוזיציה משכתבות את ההיסטוריה בזמן אמת, בא ראש הממשלה לוועדת החוץ והביטחון והניח את העובדות. גם האמת היא אופציה לפעמים. השאלה שצריכה להטריד כל בית בישראל היא מדוע בג״ץ עצר את תהליך הבדיקה של מבקר המדינה”.
