עו"ד שפטל: אני מייצג את כל המחנה הלאומי ואת החרדים | בג"ץ פיטורי לוין

בג"ץ החל הבוקר (חמישי) לדון בעתירות כנגד שר המשפטים יריב לוין, בטענה שהוא פועל באופן בלתי חוקי בכך שהוא מחרים את השופט יצחק עמית ואינו מכיר בו כנשיא בית המשפט העליון, ואינו משתף איתו פעולה במסגרת תפקידו כשר המשפטים שצריך לכנס את הוועדה למינוי שופטים ולקדם מינויים.

לאחר שמיעת העותרים, החל עורך הדין יורם שפטל לטעון בפני השופטים בשם שר המשפטים יריב לוין. בפתח דבריו, אמר שפטל כי אף שהוא מייצג באופן רשמי את שר המשפטים יריב לוין, למעשה הוא מייצג את 2.3 מיליון אזרחי ישראל, שהצביעו לממשלה, ומכוחם מונה יריב לוין לשר. הוא פירט שהוא מייצג את כל המחנה הלאומי ואת בעלי בריתם החרדים "המכונים בגולה "המחזיקים בדת".

בהמשך לנוכח שאלות של השופט שטיין, הבהיר שפטל כי שר המשפטים יריב לוין אינו מכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, וכן אינו מכיר מכיר בו כממלא מקום של נשיא בית המשפט העליון, למרות שבעבר עו"ד שייצג את השר אמר שעמית כן מוכר כממלא מקום של הנשיא.

תגובת השר יריב לוין לעתירה

השר לוין העביר אתמול (רביעי) את תגובתו לעתירה הקנטרנית באמצעות עורך דינו יורם שפטל. בתשובתו לעתירה הדורשת, בין היתר, להדיחו מתפקידו. נכתב כי העתירה היא נסיון לפתור את ה"בעיה", במסגרתה שר המשפטים נוקט במדיניות שאינה לשביעות רצון אלה שלא בחרו בו. זהו שיבוש מוחלט של סדרי השלטון ושל ההכרעה הדמוקרטית, שהוא תוצאה ישירה של התנהלות בית המשפט.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים מסר: "לא ארכין את ראשי בפני ההליך הפסול הזה. שום ניסיון להדחתי לא ימנע ממני לבצע את שליחותי. הימים שבהם שרי משפטים קיבלו בהכנעה את רמיסת מעמדם וסמכויותיהם על ידי מערכת המשפט – תמו. אין לבית המשפט סמכות להחליף את הכרעת העם.

לוין: "אין סמכות להדיח שר מכהן – מדובר במהלך פוליטי במסווה משפטי"

שר המשפטים יריב לוין מבקש מבית המשפט העליון לדחות על הסף את העתירה המבקשת להורות על הדחתו מתפקידו, וטוען כי מדובר בניסיון חסר תקדים להתערב בשיקול הדעת של הממשלה ולסכל הכרעה דמוקרטית באמצעות הליך משפטי.

בתגובה, שהוגשה באמצעות בא כוחו, נטען כי חוק‑יסוד: הממשלה מעניק לראש הממשלה סמכות רשות – ולא חובה – להעביר שר מכהונתו, ולכן לבית המשפט אין עילה לכפות צעד כזה. לדבריו, קבלת העתירה תיצור מצב שבו הרשות השופטת תחליף בפועל את הדרג הנבחר ותהפוך ל"מעין ראש ממשלה‑על".

עוד נטען כי העתירה מבקשת להשיג בזירה המשפטית תוצאה שלא הושגה במערכת הפוליטית, תוך ניסיון "להחליף את יום הבוחר ביום העותר". לשיטת ההגנה, מדובר בסוגיה פוליטית מובהקת שאינה שפיטה ואשר ההתערבות בה תפגע בעיקרון הפרדת הרשויות.

טיעון מרכזי בתגובה, נוגע למחלוקת סביב מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. לוין טוען כי המינוי לא נכנס לתוקף מבחינה משפטית מאחר שלא הושלמו כל שלבי האישור הפורמליים הנדרשים, לא בוצעה חתימת קיום של ראש הממשלה על כתב המינוי ולא פורסם דבר מינויו ברשומות כמתחייב על פי חוק. ממילא, נטען בתגובה, אין בסיס לטענה כי השר פועל בניגוד לדין או מסרב לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, שכן אין שופט המאייש את התפקיד כעת.

התגובה כוללת גם ביקורת חריפה על פסיקות קודמות של בג"ץ בנושא הוועדה לבחירת שופטים, שלדברי לוין הפכו סמכות הנתונה לשיקול דעתו לחובה "ללא עיגון מפורש בלשון החוק".

בנימה יוצאת דופן למסמך משפטי, נטען כי העתירה היא "ניסיון מוזר משהו" להדיח שר בשל מדיניותו, וכי העותרים מבקשים לנהל את משרד המשפטים במקום השר עצמו. עוד נכתב כי "מה שלא הלך בכוח, מנסים להשיג בעוד יותר כוח", וכי לא ניתן לכפות על נבחר ציבור לפעול בניגוד לעמדתו המקצועית והמשפטית.

בסיכום מבקש לוין מבית המשפט לדחות את העתירה ללא דיון מהותי ולחייב את העותרים בהוצאות, בטענה שההליך נשען על הנחות משפטיות ועובדתיות שגויות ומהווה ניסיון תקדימי לשנות את מאזן הכוחות בין הרשויות.