מזכיר הממשלה יוסי פוקס שיגר מכתב חריף לבג"ץ, בתגובה לעתירה על ביזיון בית המשפט, על אי גיבוש סל סנקציות מקיף כנגד החרדים. העתירה טוענת כי הממשלה מפרה את פסיקת בג"ץ סולברג שניתן לפני שלושה חודשים, ובו הורה בית המשפט לממשלה לגבש חבילת עיצומים כלכליים על משתמטים חרדים (ולא רק) על מנת להגדיל את היקפי הגיוס לצבא.
בתגובת הייעוץ המשפטי לממשלה לבג"ץ, תמכו אנשי היועמ"שית בעמדת העותרת (התנועה לאיכות השלטון), וטענו כי אכן הממשלה מבזה את בית המשפט בכך שאינה מקדמת את חבילת הסנקציות עליהן הורה בג"ץ.
השבוע שלח עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מכתב חריף למזכיר הממשלה יוסי פוקס, וטען כי הוא מנסה לסכל את ביצוע הפסיקה בכך שהוא הופך את סדר הפעולות הנדרש על מנת לקדם את הסנקציות. הוא מתח ביקורת חריפה על כך שפוקס פנה לקבל ייעוץ משפטי על היתכנות קידום הסנקציות ורק לאחר מכן פנה למשרדי הממשלה לשם גיבוש חבילת הסנקציות.
לדבריו, יש מסמך של אגף התקציבים באוצר המפרט את הסנקציות שניתן להשית על החרדים, ללא כל צורך בבחינה משפטית נוספת שלהם. עוד טען כי מדובר בצעדים שאינם דורשים חקיקה, אלא יכולים להתבצע במסגרת חקיקת משנה או הוראות מנהל שונות.
הייעוץ המשפטי הטעה את בג"ץ
במכתבו החריף, לאחר שהוא מאשים את הייעוץ המשפטי לממשלה בכך שהוא מייצג את עמדת העותרים נגד הממשלה, מזכיר הממשלה מוסיף כי הייעוץ המשפטי הטעה למעשה את בית המשפט העליון כאשר הציג בפניו כביכול גיבוש הסנקציות אינו דורש חקיקה ומדובר בדברים המצויים בסמכותה המלאה של הממשלה.
פוקס מציין כי "במהלך ישיבות צוות השרים הובהר על ידי נציגת אגף תקציבים כי המסמך מטעמם עוסק בעקרונות בלבד ואינו ממצה, הווה אומר לא נערכה עבודת מטה ספציפית ביחס להצעות האמורות בו, וכלל לא נבחן מה נדרש כדי להביאם לידי יישום".
בנוסף, פוקס חושף כי "הובהר כי הקביעה לפיה צעדים אלה אינם דורשים חקיקה ראשית מתבססת על כך שההטבות מעוגנות בתקנות או צווים ממשלתיים ולא בחקיקה ראשית. ההנחה הייתה כי בשל העובדה שמדובר בהטבות שעוגנו במקורות נורמטיביים שאינם חקיקה ראשית, ניתן לשנותם באמצעות החלטות באותו מדרג".
אלא שכאן העלילה מתפתחת, השרים ביקשו לקבל חוות דעת משפטית מהייעוץ המשפטי לממשלה, בנוגע לקידום סנקציות באמצעות שלילת הטבה שאיננה קשורה באופן ישיר לאי הגיוס, באופן שהיא תחול רק כלפי משתמטים. האם אין בכך אפליה פסולה שמחייבת חקיקה ראשית מידתית?
כמו כן, השרים שאלו האם ביכולתם לקבוע מדיניות ששוללת הטבות כלפי מי שעוברים על עבירה אחרת (לא השתמטות) מבלי שיראו בכך פגיעה בשוויון שמחייבת חקיקה ראשית.
השרים ביקשו מהייעוץ המשפטי לממשלה לבחון את הרעיונות שהוצגו במסמך אגף התקציבים ולהוציא בעניינם חוות דעת משפטית מנומקת שתבהיר איזה מהרעיונות ניתן לקדם ללא חקיקה ראשית על מנת לקצר את הזמנים ולאפשר לשרים לבחון רק הצעות שהן ישימות באופן מידי וללא צורך בחקיקה.
בתגובה לבקשת חוות הדעת המשפטית האמורה, סירב גיל לימון לספק חוות דעת כאמור. "סירוב זה מלמד, שוב, שהייעוץ המשפטי לממשלה אינו פועל כדי לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה על פי הדין, אלא מקדם סדר יום משלו", האשים פוקס.
מזכיר הממשלה הדגיש כי כל קידום חקיקה נגד משתמטים, היא למעשה חקיקה מפלה נגד החרדים, שכן רוב המשתמטים כיום על פי החוק הם חרדים. ולפיכך הצגת הדברים כצעדי אכיפה שוויוניים, היא אמירה תיאורטית שאין מאחוריה ולא כלום. דבריו של מזכיר הממשלה, משקפים את המציאות בשטח, כאשר רק ממשתמטים חרדים נשללה ההטבה של מעונות היום, רק מהם כמובן נשלל תקציב הישיבות ועוד.
בהמשך דבריו מסביר מזכיר הממשלה כי תופעת ההשתמטות החרדית כפי שהיא מוגדרת כיום בחוק, "למעשה אין מדובר בתופעה עבריינית אלא במצב חסר תקדים מאז קום המדינה של העדר פרק בחוק שירות הביטחון שמסדיר דחיית שירות לבחורי ישיבות שתורתם אומנותם, אותו מצב שהממשלה עמלה לתקן".
מזכיר הממשלה מבהיר לבג"ץ כי הצעת החוק (החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות) שנמצאת בשלבי החקיקה האחרונים, כוללת צעדי אכיפה משלימים משמעותיים שהסיכוי ליישומם באופן מידי ואפקטיבי ללא השלמת חקיקה זו הוא קלוש. "ואף על פי כן, פועלת הממשלה בעקבות פסק הדין ותרה אחד צעדים כאלו, ואולם כאמור, הייעוץ המשפטי לממשלה מסרב לקחת חלק בעבודת המטה שלמעשה לא נעשתה עד היום".
ביקורת על הייעוץ המשפטי ובקשת דחייה בחודש וחצי
את מכתבו לבג"ץ חותם פוקס בביקורת חריפה על הייעוץ המשפטי לממשלה: "תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא להעניק לממשלה ייעוץ משפטי ועליו לעשות זאת כאשר הממשלה ושריה דורשים זאת בכפוף לדין ולא לפעול להכשלת עבודת צוות השרים וליצירת קרע בלתי ניתן לאיחוי בין הרשויות".
"בסיכומו של עניין, משעה שהתברר כי בניגוד למה שנמסר לבית המשפט, כלל לא נערכה עבודת מטה מקצועית, וממילא אין כלי אכיפה יישומיים מוכנים להפעלה וכל עוד הייעוץ המשפטי לממשלה מסרב לחוות דעתו מה ניתן לעשות באופן מידי ללא חקיקה (מתוך מסמך אג"ת) אף הייעוץ המשפטי לממשלה מבין היטב שיש צורך בפרק זמן נוסף ליישום פסק הדין וממילא לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 1.3.2026. לאור זאת מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לייעוץ המשפטי לממשלה לתת חוות דעת משפטית מנומקת באשר להיתכנות מימוש צעדי האכיפה שהוצעו ע"י אגף תקציבים ללא צורך בחקיקה ראשית של הכנסת ולדחות את המועד הקבוע לדיון ב-45 יום".
