קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, נחת השבוע בבייג’ינג לביקור מדיני שמטרתו המוצהרת הייתה חיזוק הקשרים בין שתי הכלכלות הגדולות של אירופה ואסיה. אלא שבמקום מסרים פייסניים בלבד, בחר מרץ להציב בפני מארחיו שורה של דרישות נוקבות בנוגע למדיניותה הכלכלית של סין.
בנאום בפני פורום העסקים גרמניה–סין, לצדו של ראש ממשלת סין לי צ’יאנג, מתח מרץ ביקורת ישירה על הסובסידיות הנרחבות שמעניקה בייג’ינג ליצרנים המקומיים. לדבריו, מדיניות זו פוגעת בתחרות ההוגנת ומערערת את האיזון בשווקים הגלובליים. הוא קרא לצמצום התמיכות, לחיזוק שער היואן ולאספקה סדירה של חומרי גלם קריטיים – צעדים שלדבריו חיוניים ליצירת מערכת יחסים כלכלית אמינה ויציבה יותר.
בהמשך, בפגישתו עם נשיא סין שי ג’ינפינג, נרשם שינוי בטון. שי הדגיש את הצורך ב"חיזוק האמון האסטרטגי" בין המדינות על רקע אי-הוודאות הבינלאומית, והעדיף להתמקד במסרים כלליים של שיתוף פעולה ו"גורל משותף". סוגיות הסחר השנויות במחלוקת לא זכו להתייחסות פומבית מצדו.
לצד הכלכלה, השניים דנו גם במלחמה באוקראינה. לפי הדיווחים, בברלין התאכזבו מכך שסין שבה וקראה למשא ומתן מבלי לגנות את רוסיה באופן מפורש.
מרץ הגיע לביקור מלווה בראשי תאגידי ענק גרמניים, בהם פולקסווגן, ב.מ.וו וסימנס – עדות לחשיבות השוק הסיני עבור התעשייה הגרמנית. עם זאת, בברלין מתגברת ההכרה כי סין איננה עוד רק שותפה מסחרית מרכזית, אלא גם יריבה אסטרטגית שמציבה אתגר ישיר ליצרניות האירופיות, במיוחד בענפי הרכב והטכנולוגיה.
