מליאת הכנסת אישרה ביום רביעי בקריאה שנייה ושלישית את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026, שיזמו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי. בהצבעה תמכו 65 חברי כנסת, ו-41 הצביעו נגד.
החוק מסמיך את בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים – אך רק בהסכמת הצדדים ובהתקיים תנאים מוגדרים. הצדדים יידרשו לחתום על טופס בוררות ייעודי סמוך לפני הגשת הבקשה, ולבית הדין תידרש סמכות שיפוט בענייני מעמד אישי כלפי לפחות אחד מהם – או לחלופין, כל הצדדים הם תאגידים.
על פי החוק החדש, אותו הובילו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי, צדדים לסכסוך יוכלו להסמיך בהסכמה מלאה בתי דין רבניים או שרעיים לדון במחלוקות אזרחיות שניתן לברר במסגרת בוררות. החוק קובע מנגנוני הגנה קפדניים, ביניהם חובת חתימה על טופס ייעודי סמוך להליך ודרישה מבית הדין לוודא כי ההסכמה ניתנה מרצון חופשי.
מנגנוני הגנה מפני פגיעה בזכויות
כדי למנוע פגיעה בזכויות, החוק מחריג סדרה של נושאים, דיני משפחה: לא תתאפשר בוררות בעניינים הנוגעים לבני זוג (נשואים או לשעבר), כדי למנוע לחץ פסול בהליכי גירושין.
דיני עבודה: בוררות תתאפשר רק לאחר סיום יחסי עובד-מעביד, או ביוזמת העובד בלבד.
זכויות נשים: נקבע מפורשות כי פסיקת בית הדין לא תגרע מזכויות מהותיות הקבועות בחוק שיווי זכויות האישה ובחוקים קוגנטיים אחרים.
גופים ציבוריים: לא יתקיימו דיוני בוררות בהם המדינה או רשות מקומית הן צד לסכסוך.
רקע: תיקון פסיקה ותיקה
הצורך בחקיקה נוצר בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2004, שקבע כי בהיעדר עיגון חוקי, בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בסכסוכים אזרחיים אפילו בהסכמת הצדדים. החוק החדש נועד לסגור את הפרצה ולאפשר מה שנהג בפועל שנים רבות לפני פסיקה זו.
ח"כ משה גפני. צילום: Yonatan Sindel/Flash90
יוזם הצעת החוק ח"כ משה גפני: "את הצעת החוק הגשתי לראשונה מיד לאחר פסיקת בג"ץ בתאריך ח' בניסן תשס"ו – באופן סימבולי לפני עשרים שנה בדיוק. שמעתי שבאופוזיציה טוענים שהסטטוס-קוו הסתיים היום ואני שואל איפה היה הסטטוס קוו כשהבאתי את חוק החמץ שמסמיך את מנהלי בתי חולים למנוע הכנסת חמץ למרכזים הרפואיים, או במקרים אחרים נוספים.
"דווקא בתקופת המלחמה שאנחנו זקוקים לישועות מהקב"ה, כשבאים שני אנשים שמעוניינים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה בהסכמה של שני הצדדים – מה רע בזה? הסטטוס קוו כאן, היה ונשאר! אני שמח שאנחנו מצליחים להעביר את החוק הזה בס"ד אחרי כל כך הרבה שנים ולהרחיב את סמכותם של בתי הדין בישראל. כך נפעל גם במאבקים האחרים, נמשיך בנחישות ולא נרפה!"
במכון 'מרכז יכין' למחקרים אסטרטגיים לאומיים, שליווה את הליכי החקיקה והעניק ייעוץ מקצועי לאורך השנים, בירכו בחום על המהלך. בהודעה רשמית מטעם המכון נמסר: "מרכז יכין מברך את כנסת ישראל על אישור החוק המשיב לבתי הדין את הסמכות לדון בדינים אזרחיים. מדובר במהלָך שיש בו צדק, צורך והזדמנות: צדק בהשבת סמכויות שניטלו; צורך במתן מענה למבקשים להתדיין על פי משפט התורה במסגרת מקצועית ומפוקחת; והזדמנות לפיתוח משפט התורה במציאות ריבונית עכשווית".
במרכז ביקשו להודות ליוזם החוק ח"כ משה גפני, ליו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן על הובלת החוק בנחישות, וללשכת נשיא בית הדין הגדול, הראשל"צ הרב דוד יוסף.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס לאישור החוק ואמר: "זו זכות גדולה לכנסת. זהו תיקון עוול של הרבה שנים. מדובר בהצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם – אין דבר ליברלי יותר מלאפשר לשני מבוגרים להחליט בהסכמה שהם רוצים לדון בסוגיה שביניהם לפי דין תורה".
הודעת סיעת ש"ס: סיעת ש"ס מברכת על אישור חוק הבוררות – מהלך היסטורי המאפשר לציבור הרחב, בהסכמת שני הצדדים, לדון בנושאים ממוניים ואזרחיים בבתי הדין הרבניים, במסגרת מוסדרת ובעלת תוקף חוקי מלא ומיידי, ללא צורך באישור נוסף של בית המשפט.
החוק משיב לבתי הדין סמכות שנלקחה מהם בעבר ע"י בג"צ, ומעניק לאזרחים אפשרות לבחור ליישב מחלוקות על פי דין תורה, בהליך מקצועי, יעיל ושקוף. מדובר בצעד משמעותי לחיזוק מעמדם של בתי הדין הרבניים ושל היהדות במדינת ישראל.
ארגון חותם בתגובה להעברת החוק להחזרת הסמכויות לבתי הדין הרבניים: "אנו מברכים על אישור החוק להחזרת הסמכויות לבתי הדין הרבניים, שעבר הלילה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. מדובר במהלך חשוב שמתקן עוול מתמשך, ומשיב לציבור את האפשרות שנגזלה ממנו לבחור לדון בדיני ממונות על פי דרכו ואמונתו, בבתי הדין הרבניים. החוק מהווה צעד משמעותי לחיזוק מעמדם של בתי הדין ולביסוסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, המחזקת את משפט התורה. בכך יש את האפשרות לאדם לבחור בדרך התורה וההלכה גם בכל הנוגע לאופן יישוב סכסוכים אזרחיים. אנו מבקשים להודות לח"כ שמחה רוטמן ולכלל השותפים לקידום החוק, על הובלת מהלך ערכי וחשוב זה, ולחזק את ידיהם בהמשך פעילותם למען חיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".
