בעוד הלחימה בחזית הצפונית ובאיראן נמשכת, וברקע הדברים על הפסקת אש. הכנסת החלה בצעדים מעשיים לשיקום המשק. מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה), שנועדה להעניק רשת ביטחון לעסקים קטנים ובינוניים שנקלעו למצוקה בשל מגבלות פיקוד העורף והמצב הביטחוני.
הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, ולהגדיר את החודשים מרץ ואפריל 2026 כתקופת המערכה המזכה בפיצוי. המתווה מתמקד בשני ערוצים מרכזיים:
-
הוצאות קבועות ושכר: השתתפות המדינה בעלויות התפעול השוטפות של העסק ובחלק מעלויות השכר של עובדים שנעדרו מעבודתם או שפעילותם צומצמה.
-
מסלול "נזק עקיף מוגבר": בשל היקף הנזקים הישירים חסר התקדים במבצע הנוכחי, נקבע מסלול פיצוי ייחודי לעסקים שספגו פגיעה פיזית במבנה העסק (נזק ישיר), שיזכו לפיצוי מורחב גם על אובדן הכנסות עקיף כתוצאה מכך.
הפיצוי לא יינתן באופן אחיד, אלא יותאם לשיעור הפגיעה הממשי של כל עסק. החישוב יתבסס על היקף הירידה במחזור העסקאות לעומת התקופה המקבילה, תוך שקלול גובה ההוצאות הקבועות ושכר העובדים ששולם בפועל במהלך תקופת הלחימה.
בדברי ההסבר לחוק הודגש כי היציאה למבצע "שאגת הארי" לוותה בהנחיות מחמירות של פיקוד העורף בכל רחבי הארץ. איסור ההתקהלויות, השבתת מוסדות החינוך והגבלת הפעילות במקומות עבודה שאינם חיוניים. בשל הנחיות אלה, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והייתה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל.
הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד".
הצעת החוק עברה ברוב של 13 תומכים מול 3 מתנגדים, ותועבר כעת לדיון דחוף בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. גורמים בוועדה מעריכים כי המטרה היא להשלים את החקיקה כבר בימים הקרובים, כדי לאפשר לעסקים להגיש תביעות פיצויים באופן מקוון מיד עם תום חופשת הפסח.
