תחקיר חדש חושף כי משמרות המהפכה אינם רק כוח צבאי אלא אימפריה כלכלית רחבת היקף, המהווה את עמוד התווך המרכזי של הישרדות המשטר האיראני גם תחת סנקציות בינלאומיות ותקיפות צבאיות מתמשכות.
לפי הדיווח, הארגון שולט בין 30% ל-50% מהכלכלה האיראנית, באמצעות רשת מורכבת של חברות, פרויקטים ממשלתיים ושליטה במשאבים אסטרטגיים. שליטה זו מאפשרת לו לנתב כספים, לבסס נאמנויות פוליטיות ולשמור על יציבות שלטונית גם בתקופות משבר.
במרכז המערכת עומדת זרוע כלכלית מרכזית הפועלת בתחומי הבנייה, האנרגיה והתשתיות, לצד פעילות נרחבת בשוק השחור. בין היתר מפעילים משמרות המהפכה מערך הברחות נפט גלובלי, הכולל מכליות המשנות זהות בלב ים ומוכרות נפט למדינות שונות, תוך עקיפת מנגנוני הפיקוח הבינלאומיים.
גורמים מערביים מציינים כי מדובר במערכת סגורה שמרכזת את רוב ההכנסות במשק בידי האליטה הביטחונית. כך נוצר מנגנון שבו קצינים ובכירים תלויים כלכלית בהמשך קיומו של המשטר, מה שמחזק את נאמנותם ומקטין את הסיכוי לערעור פנימי.
בנוסף, פועלת מערכת פיננסית מקבילה שאינה כפופה למוסדות הרשמיים של המדינה, ומאפשרת העברת כספים לגורמים אזוריים כמו חיזבאללה והחות'ים ללא פיקוח. גם בתקופות של לחימה אינטנסיבית, מנגנון זה ממשיך לפעול ולממן פעילות צבאית מחוץ לגבולות איראן.
המסקנה העולה מהתחקיר היא כי פגיעה בתשתיות צבאיות בלבד אינה מספיקה כדי לערער את המשטר. כל עוד המערכת הכלכלית הזו פועלת, היא ממשיכה להזין את מוקדי הכוח ולשמר את יציבותו מבפנים.
